Sarah A. Schoen
Rocky Mountain University of Health Professions, schoen@spdfoundation.net
Lucy Jane Miller
STAR Institute, lucy.miller@spdstar.org
מחקר זה חוקר את השפעתה של תכנית אינטנסיבית קצרת מועד שמשלבת בתוכה את עקרונות הטיפול באינטגרציה חושית (SI) והתערבות מבוססת יחסים ע״פ מודל ה DIR בשילוב עם עבודה רחבה עם ההורים.
מטרת המחקר הייתה לבדוק מהם המשתנים הרגישים ביותר לטיפול מסוג זה, ולחקור את הקשר בין איפיונים של וויסות חושי ושינוי בהתנהגות בעקבות התערבות. בנוסף, נבדק האם ניתן לראות שיפור ביכולת הילד להגיב\להתנהג באופן מסתגל יותר אחרי ההתערבות.
קבוצת המחקר כללה 179 ילדים שאובחנו כילדים עם אתגרים בוויסות החושי (ללא אוטיזם\הפרעה פסיכיאטרית\שיתוק מוחין) . בקבוצת המחקר השתתפו גם ילדים עם אבחנה של ADHD . נלקחו תצפיות ואבחונים הקשורים להתנהגות מסתגלת לפני ואחרי התערבות.
ההתערבויות שנתנו – התערבות אינטנסיבית קצרת מועד שמושתת על עקרונות SI ועקרונות DIR/floortime בתדירות של 3-5 טיפולים בשבוע ע"י מרפאים בעיסוק שקיבלו הכשרה של לוסי מילר בנושא אינטגרציה חושית והוכשרו בנוסף במודל ה- dir/floortime . משך כל טיפול היה 50 דק׳.
ההורים נכחו בכל המפגשים ובנוסף התקיימו כ 5-6 פגישות הדרכה עם ההורים בלבד לאחר סבב של 5 טיפולים עם הילד. בתכנית ההתערבות כולה ניתנו בין 19-40 שעות טיפוליות לכל ילד.
בתכנית ההתערבות ניתנו אסטרטגיות טיפוליות אשר ממוקדות בוויסות, רמת עוררות, יחסים בין-אישיים, אינטגרציה חושית, התכווננות חברתית רגשית (social emotional attunement) על מנת לקדם הנאה ושיפור באיכות החיים.
נעשה שימוש בפעילויות אשר חיזקו את החיבור הרגשי בין הילד וההורה אך מטרתן המרכזית היתה לתמוך ביכולת ההורה והילד להיות בתהליכי אינטראקציה שהולכים ונעשים מורכבים ואשר תומכים בתהליכי העיבוד הסנסורי של הילד ובאתגרים הקשורים ביצירת קשר. כמה מהילדים קיבלו בנוסף טפולי ILS (טיפול באמצעות האזנה ).
הטיפולים כללו עבודה משמעותית עם ההורים אשר נכחו בטיפולים וקיבלו הדרכה במהלכם כמו גם נפגשו לפגישות הדרכה וייעוץ ללא נוכחות הילד.
בעקבות ההתערבות נצפה שיפור בכל המדדים של התנהגות מסתגלת, תפקוד רגשי ועיבוד חושי אשר דווח הן על ידי ההורים והן על ידי מאבחן בתחום התפקוד המוטורי. דווח על שיפור בתפקודי היומיום של הילד, בתקשורת שלו ובעצמאות שלו, מדדים אשר השפיעו על חיי הבית, הפנאי והחיים החברתיים.
הורים דווחו על ירידה בהתנהגויות של היפראקטיביות, אגרסיה, חרדה, דיכאון, נסיגה וחוסר קשב. דווחו שיפורים בתחום תפקוד סנסורי ומוטורי בכל הקשור למוטוריקה גסה, עדינה ויכולות ויזו-מוטוריות. נצפתה הפחתה בהתנהגויות של חיפוש סנסורי ושל קשיי התנהגות מועצמים.
מחקר זה שופך אור נוסף על החשיבות שבהתערבות ממוקדת יחסי הורה-ילד ומחזקת את התאוריה של גרינשפן ווידר בדבר חשיבותם של יחסים כתורמים באופן משמעותי להתפתחותו של הילד.