מודל ה- DIR, מתבונן על תפקודו הכולל של ילד ומנסה להבינו תחת שתי הנחות יסוד מרכזיות ומתוך התבוננות ב – 3 מרכיבים.
הנחות היסוד הן:


א. תחומי ההתפתחות השונים (מוטורי, סנסורי, שפתי, קוגניטיבי, חברתי וכו') מתפתחים במקביל ותחום התפתחות אחד משפיע ומושפע מן התחומים האחרים. לא ניתן להתבונן בבידוד על יכולת כזו או אחרת.


ב. התפתחותו של כל ילד מתרחשת בתוך הקשר של אינטראקציה בינאישית משמעותית עם מטפליו.



מרכיבי ההתבוננות הם:

1. השלב ההתפתחותי שבו הילד נמצא    לקריאה מורחבת »
2. הפרופיל הנוירוביולוגי שעמו הגיע הילד לעולם    לקריאה מורחבת »
3. מערכות היחסים שבתוכם פועל הילד    לקריאה מורחבת »

ייחודו של המודל הוא במתן מסגרת טיפולית אינטגרטיבית שמטרתה לקדם ולפתח את יכולות הליבה של הילדים, אלו אשר יאפשרו התפתחות רגשית, חברתית וקוגניטיבית ואינו מתמקד רק ברכישת מיומנויות כאלו ואחרות בתחומי התפקוד השונים. יכולות ליבה אלו הן : היכולת לוויסות עצמי, קשב ועניין בעולם, היכולת להתקשרות אינטימית ומשמעותית, היכולת להדדיות עם אחר משמעותי, היכולת לפתרון בעיות ולחשיבה רגשית. הללו, מהווות את אבני היסוד של ההתפתחות.
ייחוד נוסף הוא בתפיסה כי סביבתו המשמעותית של הילד (בד"כ הוריו) היא זו אשר מחוללת את השינוי ההתפתחותי לצד מעורבות אחרים משמעותיים והמסגרת חינוכית בה נמצא הילד.


מודל ה- DIR נועד ומתאים להערכה וטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים באשר הם ואינו מיועד לילדים בעלי אבחנה ספציפית או לכאלה המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי בלבד!

המודל מעניק התבוננות רחבה להבנת תפקודם – עוצמות כמו גם קשיים – של ילדים בעלי קשיים ואתגרים בכל הגילאים. הוא פותח את הדלת לחשיבה רב מימדית אשר ייעודה להבין את הקשיים והחוזקות כפונקציה של האפיונים הנוירו-ביולוגים הספציפיים עמם הילד הגיע לעולם, ההתפתחותיים והרגשיים, ומתוכם הבנת יכולתם לתפקד ולנוע מעלה בסולם ההתפתחות.


המודל מתאים לכל ילד המתמודד עם עיכוב התפתחותי וכן לילדים הנמצאים בספקטרום בכל הטווח שלו – הוא מאמין כי בכל ילד טמון פוטנציאל התפתחותי וכי השמיים הם הגבול.

המטרה העיקרית של המודל היא לפתח ולבסס בילד את אבני הדרך הבסיסיות (היכולת להישאר מווסת ופנוי לקשר, היכולת למעורבות רגשית בתוך הקשר והיכולת להיות בקשר מתמשך והדדי עם מבוגר) – אשר יאפשרו ביסוס יחסים משמעותיים וחמים עם המטפל/ההורה באמצעות זיהוי מוקדי הכוח והקושי של כל ילד והגדלת המותאמות של המבוגר/ההורה אליהם. הנחת היסוד היא כי הבנת הפרופיל של הילד, מורכב ככל שיהיה, מסייעת למטפל/להורה להבין את ילדו ולהיות יותר מותאם אליו כך שיוכל לבסס עמו יחסים חמים ומיטיבים, כאלו אשר בהמשך יהוו בסיס ללמידה של מיומנויות התפתחותיות שונות בהתאם לשלב ההתפתחותי בו הילד נמצא. ככל שמצליחים לעזור לילד להיות בקשר חם ובהדדיות, תוך מתן תמיכה לצרכיו החושיים- רגשיים והתחשבות בפרופיל הייחודי לו, הילד יהיה פנוי ללמידה ולאתגרים חדשים ותתאפשר התקדמות בהתאם ליכולותיו התפקודיות.


כל תכנית DIR נבנית באופן ייחודי למשפחה, לילד ולצרכים שלהם. על מנת להתחיל טיפול על פי המודל מומלץ ליצור קשר עם מטפל המתמחה בעבודה על פי המודל ולהתייעץ עמו לגבי הצרכים הספציפיים של המשפחה והילד. התייעצות זאת תכלול התייחסות למגוון המרכיבים שיכולים להיכלל בתכנית DIR – זמני floortime, זמנים של עבודה חצי מובנית, טיפולים קלאסיים, התערבויות במסגרות החינוכיות, מפגשים עם בני הגיל ועוד.

לשם התחלה כדאי לקחת בחשבון שהתכנית תכלול לפחות טיפול שבועי עם מטפל DIR, הדרכת הורים (על פי תדירות שתקבע יחד עם המטפל) וכן זמני משחק בבית (20 דקות המוקדשות למשחק עם הילד על פי צרכיו ויוזמותיו מספר פעמים ביום). בהמשך, בהתאם לצורך יתכן ויתווספו מרכיבים נוספים לתכנית או זמני משחק/למידה נוספים במהלך חיי היומיום.


מודל ה DIR הינו מודל התפתחותי אינטגרטיבי אשר מתבונן על כל מרכיבי התפקוד ומנסה להבין כיצד תחום אחד משפיע על האחר ומאפשר/מעכב את הטיפוס בסולם ההתפתחותי. מרכיב ה FT   מהווה את ליבת המודל ובו המטפל הולך אחרי היוזמות של הילד, מצטרף, מרחיב ומעצים אותם ובכך מסייע לילד לטפס בשלבים ההתפתחותיים. בד בבד עם זאת, חלק בלתי נפרד וחשוב ביותר הוא מרכיב העבודה ה"מובנית חלקית " שבה ניתן לשלב גישות טיפול שונות כל עוד ההתערבות מתייחסת לשלב ההתפתחותי בו הילד נמצא , לוקחת בחשבון את הפרופיל הייחודי של הילד ומתבצעת בתוכן של אינטראקציה משמעותית עבור הילד. מאוד חשוב כי הכנסה של התערבויות נוספות תיעשה תוך תיאום בין אנשי המקצוע השונים המייצגים גישות שונות על מנת לאפשר עבודה כוללנית ומדוייקת הן עבור הילד והן עבור הוריו. אנו מאמינים כי חשוב שאחד המטפלים יוגדר כמנהל מקרה והוא ירכז, יתאם ויאפשר עבודת צוות מותאמת ומתואמת.

ה FT הינו אמצעי ליצירת אינטראקציה המתאים לכל הגילאים. פעמים רבות קיימת אי בהירות לגבי האופן שבו אמורים "לשחק" עם ילד/ה גדול/ה / נער/ה ובפרט מיקום יכולותיו ראשוניות . לעיתים קרובות מתעוררות תחושות ומחשבות אשר מעוררות אי נוחות מאחר ואנו חושבים על אותו קשר ראשוני עם ילד קטן אשר אינו מתאים עם ילד מתבגר (ללא קשר לרמת התפקוד).

עם ילדים גדולים או מתבגרים מיקום התפקוד גבוה, פעמים רבות, זמן 
ה – Floor time הופך לזמן שיחה – "Talk time" , שגם בו אנו מתייחסים לשלבים ההתפתחותיים (כולל ויסות, אינטימיות והדדיות). האמצעים להשגת וויסות ואינטימיות כמו גם העשרת המורכבות של הקשר עשויים להיות שונים מאלו שיעבדו עם ילדים ופעוטות כך לדוג' שינוי האינטונציה וקצב השיח עוזרים לשמירה על רמת העוררות, העצמת הרעיונות של הילד תוך התייחסות והבעת עניין בתכנים אשר הוא מעלה מעודדים את המעורבות וההנאה שלו בקשר כמו גם את יכולתו לקרוא את הרמזים האפקטיביים של האחר, שאלת שאלות ע"י המטפל עוזרת לילד להתארגן ולשמור על קשר מתמשך ומורכב ועוד.

תידרש כמובן גם התאמה מחודשת של האמצעים באינטראקציה. כך למשל לא נשתמש בבובות רכות או ספרים ראשונים שמאפיינים את העבודה והמשחק בגילאים הצעירים אלא נחפש דרך לחשוף אותם לגירויים תואמים יותר.

עבודת המטפל בחדר, תמשיך, גם בגילאי מבוגרים יותר, להיות מותאמת באופן מתמיד לצרכיו התחושתיים-רגשיים של הילד ובאופן תואם גיל עד כמה שניתן.

מיקום מדובר במתבגרים, ללא תלות ברמת התפקוד שלהם, יש לתת התייחסות גם לאלמנטים חצי מובנים של עבודה ותפקוד יומיומי בסביבת הבית והמסגרת החינוכית.

מודל ה – DIR מציע גישה טיפולית למשפחות ולאנשי מקצוע בתוכה ניתן לבנות תכנית טיפול רחבה ומקיפה, שיכולה לכלול גם התערבויות במסגרת החינוכית. ניתן לשלב תכניות DIR הן במסגרות של חינוך מיוחד (דוגמת גנים תקשורתיים, גנים של ילדים מעוכבי התפתחות, כיתות קטנות) והן במסגרת של החינוך הרגיל עבור ילדים המשתלבים באופן פרטני. חשוב כי תכניות אלה יותאמו למשפחה ולילד הספציפי – לצרכיו, ולפרופיל האינדיבידואלי שלו.

הטמעת תכנית זו דורשת שיתוף פעולה בין המשפחה, לבין אנשי מקצוע שונים – מטפלים מוסמכים במודל ה DIR ואנשי המקצוע במסגרת החינוכית הנתונה (בין אם מדובר בגננות/ סייעות/מטפלים פרא-רפואיים במסגרות החינוך המיוחד או בצוות חינוכי ומשלבים במסגרת של שילוב).

מומלץ, כי במידה ונבחרת תכנית DIR בעבודה עם ילד משולב, ייבחר "מנהל מקרה" (case manager) אשר יוביל, ינחה ויבצע אינטגרציה של מרכיבי התכנית הטיפולית של הילד לצד התכנית החינוכית במסגרת השילוב. אדם זה, יתבונן על המרכיבים השונים (הרגשיים, ההתפתחותיים ואלו הקשורים בצרכים האינדיבידואליים של הילד והמערכת) הבאים לידי ביטוי במסגרת המשלבת של הילד. זמני הדרכה הכוללים תכנון ועיבוד של מרכיבי התכנית הנם חיוניים להצלחתה. על תכנית כזו לכלול חשיבה והתייחסות לשלושה מרכיבים עיקריים – זמני floor time במהלך היום, עבודה חצי מובנית ועבודה סנסו-מוטורית. 
כיום בישראל ישנן מספר מסגרות חינוכיות (לדוגמא, גני תקשורת מסוימים) אשר משלבות תכניות DIR בעבודה היומיומית. תכניות אלה כוללת הדרכה לצוותים החינוכיים והטיפוליים לעבודה על פי עקרונות המודל, יישום הלמידה בזמני
floor time ובזמני עבודה חצי מובנת, וכן במהלך מצבים יומיומיים מגוונים (דוגמת ארוחות, מעברים, זמני חצר, מפגשים ועוד).

Floor time מהווה הן טכניקה טיפולית משמעותית במודל ה – DIR והן פילוסופיה המאפיינת את כל האינטראקציות היומיומיות. ל – floor time שני יעדים עיקריים. הראשון הוא ללכת בעקבות ההנעה והמוטיבציה של הילד והשני הוא להזמין את הילד לתוך עולם משותף, ועל ידי כך לסייע לו לטפס בסולם ההתפתחותי.

זמני floor time במהלך היומיום הינם חיוניים על מנת לעזור לילד לקחת חלק באינטראקציות אפקטיביות משמעותיות.

גם בהתפתחות תקינה, נבנים היסודות לחשיבה וללמידה כבר בשלבי החיים הראשונים, מיקום התינוק והפעוט מנהלים תקשורת ראשונית עם הוריהם.
ה – floor time, שמטרתו להקנות ולבסס את שלבי ההתפתחות הראשונים הללו, מסייע בבניית יסודות אלו. היכולת של הילד להישאר מעוניין ומחובר רגשית אל הפרטנר שלו, להישאר באינטראקציה מתמשכת של הלוך ושוב, היכולת לפתרון בעיות משותף – הם אותם יסודות מהותיים ללמידה ואשר נבנים ומתפתחים בזמני ה- Floor time  באינטראקציה עם המבוגר.

לפיכך, כל תכנית DIR תכלול זמני floor time רבים ככל האפשר אך יתווספו אליהם מרכיבים נוספים. תכנית מקיפה תכלול גם זמני עבודה מובנית חלקית אשר תתמקד בהקניית יכולות ומיומנויות חדשות וספציפיות וכן טיפולים קלאסיים דוגמת ריפוי בעיסוק/הפרעות בתקשורת/פיזיותרפיה.

ה floor time בונה את היסודות ומאפשר לילד להיות בתוך אינטראקציה רציפה ואלו אשר יתמכו ביכולתו ללמוד מיומנויות חדשות ומגוונות דרך טכניקות נוספות.

עקרונות מנחים בהצבת גבולות:

• התאמת הביטוי הרגשי (דרך קול והבעות פנים) בליווי מחוות ("עצור" עם היד, "לא" עם הראש) על מנת להסב את תשומת ליבו של הילד ולתמוך ביכולתו להבין את כוונת המבוגר.
• התאמת התגובה אל הפרופיל הייחודי של הילד – במידת הצורך, לתמוך בילד על ידי מגע (אחיזה בידו, מגע עדין בגופו) על מנת לגרום לו לעצור ולשים לב.
• סיפוק הדחף הפיזי/תחושתי שלו בצורה מותאמת (ילד שמכה, לאפשר לו להכות דבר מה שמותר להכות, לדוגמא את הספה, נחום תקום…)
• מיקום הילד רגוע – לשוחח איתו ולנסות לברר איתו מה קרה לו ולמצוא יחד איתו פתרון (מה נעשה בפעם הבאה?)
• בחינת תגובה ההולמת להתנהגותו – הנ"ל בהתאם לרמתו ההתפתחותית ולרמה בה מובנים יחסי סיבה ותוצאה.

קיימים בארץ גני חינוך מיוחד רבים בהם מטפלים בגישות טיפוליות שונות ומגוונות. בחלק מן הגנים התקשורתיים בארץ מתקיימות גם תכניות DIR . תכניות ה DIR המיושמות בגנים מגוונות. בראש כל תכנית גנית עומד מדריך DIR שתפקידו להדריך את הצוות ולעזור בבנייה ויישום של התכנית הגנית הספציפית לאותו גן.

הדרכת הגן על פי מודל ה DIR נועדה להכשיר הן את הצוות החינוכי, הכולל גננות וסייעות, והן את הצוות הפרא רפואי בגן. ההכשרה לכל אלו נועדה להקנות ״שפה משותפת״ לצוות שעובד בגן על מנת שיוכל להתבונן על הילדים וליצור התבוננות מקצועית משותפת ואינטגרטיבית.

אחד היתרונות המשמעותיים בבחירת מודל זה כמודל טיפולי הוא היכולת להפוך את הידע התיאורטי ואת התובנות הקליניות להתערבויות מעשיות עם הילדים.  המודל מעניק לצוות הגן כלים באמצעותם ניתן להבין את תפקודו של כל ילד בגן כאינדיבידואל – להבין את השלב ההתפתחותי שלו, את הפרופיל החושי-רגשי-שפתי-תקשורתי שלו ואת האופן בו הוא מתפקד בעולם. מטרת הניתוח האינטגרטיבי של תפקודו של ילד היא הבנה ודיוק של צרכיו וזיהוי האופן הייחודי בו הוא יוכל להביא לידי ביטוי את יכולותיו בגן. הבנה זו מובילה להגדלת המותאמות של הסביבה האנושית והגנית אל כל ילד.  

הנחת היסוד של הצוות העובד בגנים אלו היא כי קשר מיטיב ומותאם לילד מקדם התפתחות בכל התחומים. לפיכך, מתקיימים בגן סוגי התערבות שונים בהם זמני משחק (floor time), זמני התערבות חצי מובנית בהם נלמדות מיומנויות התפתחותיות שונות, זמני עבודה סנסו-מוטורית ומעל לכל אלו, זמני הטיפול השוטפים (האכלה, החתלות, זמני חצר וכו׳) מתאפיינים באינטראקציות אפקטיביות רגשיות עם הילדים. פעילויות שגרתיות אלו הופכות להיות זמני אינטראקציה משמעותיים בהם יש לילד ולמבוגר הזדמנות ללמידה משותפת, הזדמנות לפתרון בעיות ולחשיבה.

עבודה עם הורי הילדים היא חלק בלתי נפרד מהתכנית הגנית מתוך אמונה כי ההורה הוא הדמות המשמעותית ביותר עבור הילד .

מה כוללת תכנית גנית אינטגרטיבית?

• זמני Floortime במהלך היום.
• עבודה סנסו-מוטורית.
• עבודה מובנית חלקית.
• התייחסות הן לעבודה פרטנית והן לעבודה קבוצתית.
• עבודה עם הורים

בניית תכנית המותאמת לגן ספציפי דורשת הסתכלות הן על כל ילד כאינדיבידואל בגן אך גם על ילדי הגן כקבוצה, על אנשי הצוות ועל מאפיינים ייחודיים של כל גן. כלומר, היכרות עם פרופילים אינדיבידואליים של כל ילד בנפרד, פרופיל הגן כקבוצה, פרופילים של אנשי הצוות וצרכים שונים של הגן. בעצם מתאימים תכנית לפרופיל של גן, ולא את הגן לתכנית נתונה. חשוב לזכור כי התכנית היא דינאמית ומשתנה עם הזמן ועם צרכי הגן.