התקופה הנוכחית, של עימות ישיר ורחב היקף עם איראן, רוויה אי־ודאות, מתח וסכנה עבור כלל אזרחי ישראל וילדיה, ובפרט עבור משפחות לילדים עם צרכים מיוחדים. שוב אנו מוצאים את עצמנו בעימות שבו האיומים נפרשים על פני הארץ כולה, ומועדו קרוב מאוד ועדיין “טרי” לעימותים שחווינו בשנתיים האחרונות מצפון ועד דרום.
בעיתות חירום כאלה אנו, בארגון DIR ישראל, מבקשים לעמוד לצדכם, ההורים, ולהציע כלים פשוטים, מגובים בניסיון ובידע מקצועי, אשר עשויים לסייע ביצירת מרחב בטוח יותר עבור ילדיכם וגם עבורכם.
המצב הנוכחי, מזכיר במובנים רבים את מה שעברנו ביוני אשתקד, אך הוא גם ייחודי. מחד, הוא דומה למה שחווינו בקיץ – גם הפעם, פיקוד העורף מאפשר זמן היערכות לקראת כניסה למרחב המוגן ואפשרות זו מקלה במובן מה על בניית שיגרות חירום ומעניקה תחושת שליטה מסוימת, אשר עשויה להפחית חרדה. בנוסף, עצם העובדה שמדובר במציאות דומה לזו שחווינו לאחרונה מאפשרת לגוף ולנפש להיזכר במה שכבר למדנו ולכאורה, “אין חכם כבעל ניסיון”. מאידך, אנו מצויים בעומקה של מציאות מתמשכת. לא מדובר באירוע חד־פעמי אלא ברצף מתמשך של מתחים ושיבושי שגרה. מציאות זו מייצרת עייפות פיזית ונפשית ולעיתים גם שחיקה משפחתית. יש הורים המתארים תחושה של “אין כבר כוחות”, כאילו מיכל הדלק הנפשי שלנו טרם הספיק להתמלא מהסבב הקודם. סטרס מתמשך משפיע על תגובותינו כהורים ועל תגובות ילדינו, ובוודאי על ילדים עם צרכים מיוחדים, שלהם פרופיל רגיש וייחודי יותר.
האינטנסיביות הגבוהה של האזעקות, צלילי ההתרעות בטלפונים והקולות החריגים של נפילות או יירוטים מעלים את רמות החרדה ועלולים להציף תגובות רגשיות והתנהגותיות משמעותיות אצל ילדים והוריהם כאחד. בנוסף, העובדה שהמלחמה פרצה סמוך לחג פורים עלולה לעורר אכזבה עמוקה אצל ילדים שציפו לחגוג. גם לאובדן של אירועים משמחים יש משקל רגשי ממשי.

קודם כול – אתם, ההורים
לפני שנדבר על הילדים, חשוב לפנות אליכם. אתם אינכם בתחילתה של תקופה קשה אלא בעיצומה. ייתכן שאתם כבר חשים בעייפות, בעומס או בירידה במשאבים הרגשיים, ואין בכך עדות לכישלון. זו תגובה אנושית למצב מתמשך של לחץ. מותר לכם לדאוג. מותר לכם לכעוס. מותר לכם להרגיש מוצפים. ובתוך כל זאת, אתם ממשיכים לקום בכל בוקר ולמצוא את הדרך להיות שם עבור ילדיכם.

• דאגו בראש ובראשונה למיכל הרגשי שלכם – הורים לילדים עם צרכים מיוחדים עשויים לחוות את התקופה הזו בעוצמה רבה יותר : היעדר מסגרות, הפסקת טיפולים ושיבוש שיגרות מוכרות, לצד דאגה לילד שרגישותו למציאות גבוהה במיוחד. ובתוך הכאוס, אתם העוגן של הבית. כדי שתוכלו להמשיך להיות גורם ויסות משמעותי ואמפתי עבור ילדכם, חשוב שתדאגו גם לבריאותכם הפיזית והנפשית.
• שימו לב למצבכם הרגשי – ילדים חשים את העולם דרך הפילטר שלכם. הם קולטים את מצב הרוח שלכם גם מבלי שתאמרו דבר. טון הדיבור, שפת הגוף וקצב התנועה משדרים את המתח או הרוגע שבתוכנו. לכן דאגה לעצמכם אינה מותרות אלא תנאי ליכולתכם לייצב! מצאו רגעים קצרים של שקט, נשמו עמוק, שתפו אדם קרוב במה שעובר עליכם ומצאו מהיכן לתדלק את המיכל שלכם. מיקום ההורה יציב יותר – גם הילד חש בטוח יותר.

ועכשיו – הילדים

• הכנה מראש – ילדים עם צרכים מיוחדים מתקשים לרוב להתמודד עם שינויים פתאומיים. לכן חשוב להכין אותם מראש ככל שניתן. אם קיימת התרעה על אזעקה או מתקפה צפויה, מומלץ להסביר זאת במילים פשוטות וברורות, בהתאמה ליכולת ההבנה והעיבוד של הילד. ניתן להיעזר בלוח חזותי, בסיפור חברתי מותאם, בסדר יום חירום ברור או בכל כלי מוכר אחר המסייע לתווך את המציאות באופן נגיש ומרגיע.
• הפיכת המרחב המוגן למוכר ונעים – השהות בממ”ד או במקלט עלולה להיות חוויה מלחיצה. נסו להפוך את המרחב המוגן למקום מוכר ונעים: הביאו חפצים אהובים, בובות, משחקים, מוזיקה שקטה או כל דבר שמשרה תחושת ביטחון. ילדים הזקוקים לוויסות חושי עשויים להיעזר בכרית כבדה, בכדור לחץ או באביזר תחושתי אחר. יש ילדים שייהנו ממשחק משותף, ויש שיזדקקו לחיבוק, למילה טובה או פשוט לנוכחות רגועה. מומלץ אף להיכנס למרחב המוגן בזמני שקט כדי ליצור היכרות עמו ולהפחית חשש.
  o שימוש במשחק כתומך בתחושת בטחון – יש ילדים שעבורם משחק דמיוני הוא דרך משמעותית להתמודד עם פחד. משחק בבובות, בתחפושות או בדמויות גיבורים מאפשר להם לעבד את המציאות דרך סיפור שהם שולטים בו. דרך הדמיון הם יכולים “לנצח” את הסכנה או להרגיש חזקים יותר. אם ילדכם אוהב משחקי פנטזיה, מומלץ להביא למרחב המוגן בובות, אביזרי תחפושת או סיפורים שמחזקים אותו. רוח חג פורים יכולה להפוך להזדמנות לחיזוק תחושת כוח ושליטה דרך משחק דמיוני, כתיבת סיפורים או כל אמצעי אחר שעשוי לחזק חוויית כוח והעצמה.
• יתכן כי המשחק בימים אלו יהיה חזרתי. אל תנסו לשכללו כרגע או לקדמו בהתאם לרעיונותיכם. חשוב להצטרף אל הילדים ולאפשר להם לחוות שוב ושוב את אותה ״יצירה״ שלהם, מוכרת, ניתנת לניבוי וחזרתית, כזו המאפשרת חוויית שליטה, בימים בהם הכל חסר שליטה ומשובש עבורם. ההצטרפות שלכם אל משחק שכזה תאפשר חוויית שותפות רגשית אמיתית ומווסתת!
• תקשורת מותאמת ותיווך של המצב – לא כל ילד מעוניין או מסוגל לדבר על המצב, ולא כל שיחה מפחיתה חרדה. אם הילד שואל, ענו בפשטות ובכנות, ללא תיאורים דרמטיים. נסו להבין ממנו מה הוא יודע בטרם תספקו הרבה מידע על המצב. כך תוכלו להתאים את המידע למה שהוא כבר מבין ויודע. אם אינו שואל, אין הכרח ליזום שיחה מילולית. לעיתים ניתן לעבד תחושות דרך משחק, ציור או סיפור. הנוכחות שלכם משמעותית לא פחות מהמילים.
• בניית תחושת יציבות ביומיום – שגרה, גם אם חלקית וגמישה, יוצרת תחושת יציבות. מיקום השגרה הרגילה מתערערת, ניתן לבנות ״מיקרו שיגרה״ של טקסים ורוטינות חוזרות: זמני ארוחות קבועים, זמן סיפור, זמן תנועתי כלשהו (מסלול ביתי למשל) חיבוק לפני השינה או משחק משפחתי קצר. סדר יום חירום פשוט ומותאם מפחית חוסר ודאות ומרגיע.
• צמצום חשיפה למידע מהתקשורת – התקשורת מלאה בדיווחים מטרידים. ילדים קולטים יותר מכפי שנדמה לנו, גם מיקום הם אינם מביטים ישירות במסך. מומלץ לצמצם חשיפה לחדשות, במיוחד בשעות הערב, ולהעדיף פעילות רגועה ומוכרת. לעיתים שקט משותף בטוח יותר מכל הסבר.

הורים יקרים, אל תהססו לבקש עזרה!
חשוב לומר זאת בפשטות: אל תישארו לבד. התקופה הזו מאתגרת גם את ההורים המנוסים והחזקים ביותר. אם אתם חשים מוצפים או מותשים, פנו לאנשי מקצוע או צוות טיפולי במסגרת שלכם, דברו עם חברים, שתפו אדם קרוב. עצם השיתוף עשוי להביא תחושת הקלה.
במציאות של מלחמה מתמשכת, תחת איום מתמיד וחרדה ציבורית גוברת, ה-מטרה היא שמירת הקשר הרגשי. כשהקשר יציב וחזק, הילד מרגיש מוגן. אתם יכולים להיות העוגן היציב בתוך הסערה. ילדיכם זקוקים לתחושה שיש מי שרואה אותם ומחזיק אותם גם בתוך אי־הוודאות.
ואנחנו כאן כדי להזכיר לכם: אתם לא לבד.

מאחלים ימים שקטים ורגועים יותר לכל ילדי ישראל
ארגון DIR ישראל