מעברים בין שגרה לחופש
משגרה לחופש ומחופש לשגרה במשפחות לילדים עם צרכים מיוחדים: כמה טיפים שעשויים להקל על החזרה למסגרות.
החגים ושיבושי השגרה עומדים להסתיים ושגרת המסגרות עומדת בפתח.
עבור משפחות רבות במדינה השגרה משובשת מזה יותר משנה. אתגר זה מלווה את המשפחות המיוחדות כבר תקופה ארוכה מדי ומשבש את האפשרות לחוש בטחון ויציבות.
הילדים שלנו זקוקים, כמו כל הילדים לקביעות, לשגרה, לידיעה, על מנת להיות נינוחים, מווסתים ובמצב של well being.
שגרה מאפשרת ביטחון, יציבות, הבנה וקרקע טובה לעמוד עליה ומאלו באים התפתחות וצמיחה. לעיתים, ילדים עם צרכים מיוחדים מראים קושי במעברים בין שגרה לחופש ומחופש בחזרה לשגרה ומכאן הדרך לאי שקט, חוסר נינוחות, קשיי ויסות שמתבטאים בצורות שונות – קצרה.
לקראת החזרה לשגרה של הימים של אחרי החגים, אספנו מנסיוננו מספר רעיונות וטיפים שעשויים להקל על המעברים, בתקווה לשנה טובה ורגועה יותר מזו שחלפה.
- הכנה לשינוי – ילדים רבים מגיבים טוב יותר למעברים ולשינויים מיקום נעשית הכנה מראש.
הכנה כזו נעשית על ידי הדמות ההורית או החינוכית נקראת הטרמה, ומטרתה, לתווך לילד את השינוי באופן מותאם ליכולותיו ההתפתחותיות, במטרה להכין אותו ולהקל עליו עד כמה שניתן. ההכנה יכולה להיות מדוברת באופן מילולי או נתמכת באופן ויזואלי באמצעות טבלאות, לוחות זמנים, תכנית מצויירת, תמונות או סיפור חברתי בו יתואר השינוי הצפוי. הכנה לקראת מה צפוי בגן, תיעשה הן ברמה העיניינית (מה יהיה שוב בגן או בביה״ס, תזכורת לגבי הילדים שהיכרות איתם התחילה ממש לא מזמן אך גם ברמה החוויתית רגשית (איך הילד עשוי/עלול להרגיש לפני ובזמן השינוי). במידה והילד בוגר דיו, ניתן לדבר על חוויות מן העבר בהן התרחשו שינויים דומים על מנת לאפשר לילד לבצע חיבור של חוויה צפויה עם חוויה אחרת, מוכרת.
כל ילד מעבד מידע באופן שונה. לכן, חשוב להתאים את ההטרמה וההכנה לפרופיל האישי של הילד ולהשתמש בערוצי המידע המתאימים לו יותר (ויזואלי/ שמיעתי/ תנועתי או שילוב של חלק מהנ״ל). בנוסף, חשוב להתאים את רמת השפה המופיעה בתווך לרמת הבנת השפה של הילד. פעמים רבות, עדיף להשתמש במשפטים פשוטים וברורים ולהכניס כמה שיותר תמונות אשר יאפשרו המחשה ויקלו על הבנת השינוי הצפוי. כשאנחנו יודעים מה צפוי לנו – אנחנו נינוחים יותר! - כבדו את הקושי שבהתמודדות עם התקופה – זכרו עד כמה מאתגר עבור כולנו הוא מצב של חוסר יציבות. ילדינו, הזקוקים כל כך ליציבות ולהבנה של המתרחש סביבם, חווים את הערעור לעיתים באופן קשה פי כמה. זכרו, כי המערכות הרגישות שלהם גורמות לדברים להיחוות לעיתים בצורה שונה ולכן משפיעה עליהם באופן קיצוני יותר. העניקו לכך מקום והבנה בתוככם על מנת שתוכלו לסייע להם ולפיכך גם לעצמיכם, לעבור את התקופה המאתגרת.
כבדו גם את הקושי עבורכם בתקופה מאתגרת זו, וזכרו להקדיש ולהעניק גם לעצמיכם זמן שיאפשר ״מילוי מצברים״ עבורכם (כל אחד מכם ומה שממלא אותו) על מנת שתהיו זמינים ופנויים יותר להכיל את ילדכם. - התנהלות בזמן השינוי – ילדים בכלל וילדים עם צרכים מיוחדים בפרט זקוקים לעשייה ולהתנסות אקטיבית על מנת ללמוד. לא בכדי, נכתבה האמרה “אין כמו למידה דרך הרגליים”. לכן, מומלץ מאד לשתף את הילד בהתארגנות היומיומית הכרוכה בפעילות השגרה. כך לדוגמא, הילד יכול להיות שותף בהכנת תיק הגן שלו, הכנת הבגדים אותם ילבש, בחירת חפץ אהוב לימים הראשונים בגן וכו׳.
מומלץ (עד כמה שניתן) לאפשר לילד להיות שותף בקבלת ההחלטות ובבחירת הפעילויות היומיומיות מתוך אוסף פעילויות אפשרי אשר אתם תופסים כמותאם לתחומי העניין ולפרופיל של הילד (לצרכיו הסנסו-מוטוריים-שפתיים וקוגניטיביים). היכולת של הילד לחוש שליטה בסיטואציה, תתמוך בוויסות הרגשי שלו לנוכח השינויים. - ״התיק שלי״ – תיק זה נועד לעזור במצב של מצוקה, אי שקט, או מיקום ילד יוצא ממצב מווסת למצב לא מאורגן ולא נינוח אשר משפיע עליו להסתגל לשינוי. בתיק זה, שאותו ניתן אף להכין מראש עם הילד, נמצאים כמה פריטים בעלי ערך רגשי אשר עשויים להוות מקור להרגעה ווויסות בשעת משבר. ניתן להיעזר בתיק זה סביב שינוי וערעור היומיום.
הפריטים יכולים להיות כל דבר שמשמעותי ומסייע לילד להגיע למצב מאורגן יותר הן מבחינה חושית והן מבחינה רגשית כמו חפץ/צעצוע משמעותי, חפץ מעבר, מוצץ, חיתול, תמונה של אמא. בנוסף, מומלץ להכין מראש תיקים ״ספציפיים״ שיסייעו ויתמכו בוויסות ובהרגעה של הילד בזמנים ספציפיים – כמו למשל הכנת ״תיק אוטו״ ובו מוזיקה או ספרים שהילד אוהב לנסיעות ארוכות במכונית, או ״תיק גן/בי״ס״ ובו פריטים משמעותיים עבורו שעשויים להרגיע בשעת מצוקה. - עיבוד החוויה – גם לאחר האירוע שובר השגרה או החזרה לשגרה מומלץ מאד להיעזר באותם עזרים כמו סיפור, תמונה או חפץ שיסייע לכם לדבר עם ילדכם על מה היה באותו יום אחר/שונה/מיוחד. אותה שיחה, יכולה להתנהל לפני השינה או לקראת סוף היום בה אתם יחד עם ילדכם, משחזרים את היום שהיה שכולל בתוכו את האירוע השונה ואת החוויה הייחודית הן ברמה התוכנית והן ברמה הרגשית. ניתן לעבד בעזרת עזרים כמו וידאו או תמונה, שיחה על חוויה רגשית משמעותית שקרתה והתכוננות ליום הנוסף. חשוב לשים דגש רב על השפה הרגשית בעיבוד החוויה, על הקשר המותאם אל הילד ואל תחושותיו (אולי היתה זו חוויה נעימה ואולי לגמרי לא…) ולהתאים את רוח השיח לרמת ההבנה וליכולת העיבוד של הילד. שימו לב אל הרמזים הלא מילוליים של ילדיכם – לשפת גופו, הבעות פניו ומבטו ונסו להעניק גם להם משמעות רגשית עבורו (לדוג׳, אם נראה באי שקט או במצוקה אמרו בטון מרגיע ״זה היה לא לא נעים היום כש…, דאגת…״ וכו׳). כך תסייעו לילדיכם לחוש שאתם איתו במצוקתו, ותסייעו לו להתחבר אליכם על מנת לעזור לו להרגע ולעבד את שעבר.
- תגבור זמני ה Floortime – אחד מהרכיבים המרכזיים במודל ה DIR הוא
ה Floortime ובו הזדמנות למבוגר המשמעותי לפגוש ביוזמותיו של הילד, להצטרף אליהם, להרחיב אותם וליצור זמן משחק המותאם לצרכיו ההתפתחותיים, התחושתיים והרגשיים של הילד. משחקו של הילד עשוי להוות זמן בו הוא מעבד את האתגרים עמם הוא מתמודד, הסוגיות המעסיקות אותו שאותן מייצג במשחקו עמכם.
זמן זה, מאפשר באמצעות תהליכי קו – רגולציה (ויסות הדדי) עם המבוגר המותאם להשפיע ולתמוך ביכולת הויסות של הילד.
שיבוש השגרה זו הזדמנות טובה גם על מנת להגביר את זמני ה floortime, לעשות floortime בצורה יותר אינטנסיבית. המשחק המשותף המותאם יתמוך בויסות של הילד ויהווה הזדמנות לעוד זמן מהנה שלכם איתו.
ככלל, ניתן בזמנים אלו לאפשר לילדים יותר בחירה, לערב פעילות סנסומוטורית “רטובות / מלכלכות” כמו חול, צבעי ידיים, גיגיות מים, קצף, בועות סבון, גועש, בישולים במטבח ואפילו לשלב בסדר היום פעילות שנקראת “הפתעה” כדי להסתגל לשינוי ולדבר בלתי ידוע (כמובן שההפתעה צריכה להיות מהנה עבור הילד. מומלץ לנסות למצוא הזדמנויות שונות בזמן זה, לעיבוד חוויית השינוי והשיבוש מהשגרה בהתאם לשלב בו הילד נמצא – אם במשחק, בספר מתאים שקשור בחווית שינוי, בשחזור של ההורים את חוויותיהם וביזימת שיחות סביב הנושא. - פעילויות יומיום– גם מיקום נכנסים לשגרה וגם מיקום יוצאים ממנה אנו ממליצים לשמור על אותן פעילויות ביום שמהוות ״עוגן״ לילד ולמשפחתו. שגרת הבית, סדר היום, ארוחות, ‘טקסי שינה’ וכו׳… כל אלו מעניקים ביטחון בזמן הכניסה לשגרה והיציאה ממנה. הניסיון לשמר סדר יום גם בזמני יציאה מהשגרה יכול להפחית חרדה ובלבול וליצור ודאות בזמנים של חוסר שגרה.
- מסגרת חדשה– לאלו מבינכם שנכנסו זה לא מכבר או נכנסים כעת למסגרת חדשה – חשובה מאוד הכנה מראש. לעיתים ביקורים מקדימים, פגישות עם אנשי הצוות שיעבדו עם הילד, הכרת קבוצת ההורים במסגרת כמערך תמיכה נוסף עבור ההורים – יקלו את המעבר והכניסה אל המסגרת החדשה. כל אלה יכולים להפחית חרדה בקרב הילד ובקרב ההורים. כמו כן, הכנה מדוברת כמה ימים לפני החזרה אל הגן על כך ש”ביום x נלך לגן….״, ונסיון לתאר מה יהיה שם, את מי יפגשו… וכו׳.
לעיתים יצירת ״אלבום תמונות״ של המסגרת החינוכית החדשה או שימוש בתמונות ובצילומים של המסגרת על הילדים והצוות בה יכולה לסייע. בזמן החופש ניתן לחזור אל התמונות ולהיזכר איך הגן נראה, אילו פינות אהובות, אנשי צוות משמעותיים וכו׳. חשוב להציג את המידע החדש לילד באופן חיובי ומסקרן וכמובן חשוב גם שלא להכחיש או להתעלם מהחששות של הילד ולאפשר לו לדבר על חששותיו. ניתן כמובן גם להשתמש בספרים/סרטים המדברים על מעבר לגן חדש.
חשוב לציין שגם אם ילדים ממשיכים באותה המסגרת בה משהו צפוי להשתנות – הצוות/ הילדים/ המעמד של הילד שלנו בגן (עכשיו הוא בין הגדולים והוותיקים) – תמיד יש מקום לדבר, לעבד, להכין ולהטרים.
וטיפ אחרון וחשוב – אל תשכחו כמה הקשר והאינטראקציה עם הדמויות המשמעותיות ביותר, אתם, מהווים את העוגן הגדול ביותר בכל שינוי או חזרה לשגרה.
עם כל זאת, זכרו כי תקופות מאתגרות לילדים, מאתגרות לא פחות לכם, ההורים. זכרו לעזור גם לעצמיכם כמה שניתן, ממקורות התמיכה האפשריים וזמינים לכם. יהיו ימים בהם תזדקקו לזמן עבור עצמיכם וחשוב שתעניקו גם ממנו, בחמלה, לעצמיכם על מנת שתוכלו לתחזק את החוסן הפנימי שלכם. ״מסיכת החמצן״ שלכם ההורים, היא זו שצריכה להיות מורכבת ראשונה על מנת שתוכלו בהמשך להרכיב גם את זו של ילדיכם.
