נכתב ע״י נשות טיפול בארגון DIR ישראל עבור הורי הצפון והדרום

במשך שנה שלמה, חווים ילדי ישראל מצב מלחמה מתמשך שמורגש היטב בעורף הישראלי בכלל ובדרום ובצפון בפרט. בשבועות האחרונים, מאז כניסת צה”ל ללבנון, תושבי הצפון חווים החמרה דרמטית בחיי היומיום שלהם. שבועות רבים הילדים לא הולכים למסגרות, קיימות אזעקות ונשמעים היטב יירוטי טילים וכטב”מים מס’ פעמים ביום באופן שלא ניתן לצפות . רעשי המלחמה מהאוויר ומהיבשה נשמעים לכל עבר בכל שעות היום. המלחמה בעורף מאופיינת בכך שגם אנחנו, המבוגרים חשים תחושת סכנה וחווית הסטרס המתמשך משפיעה על מצב הרוח והתפקוד שלנו באופן בלתי נמנע. מצב זה מהווה אתגר משמעותי לילדים בכלל ולילדים עם צרכים מיוחדים בפרט. תחושת אי וודאות וחוסר מוגנות, שהסכנה עלולה להגיע “בכל רגע” הפכה למנת חלקם של רבים מאיתנו.
אנו כמבוגרים אחראיים (הורה\מורה\גננת) שתפקידנו בחיי הילד להרגיע ולווסת, להוות עוגן של בטחון, מוצאים את עצמינו בתחושת חוסר מוגנות ולחץ, נאלצים להתמודד עם סוגיות הקיום השוטפות כמו ניהול קריירה, פרנסה ובית ומשאבי הוויסות האישיים שלו מצטמצמים.
את האתגר הרגשי של הילדים מלווה באופן אינהרנטי, אתגר חושי המהווה גורם מעורר סטרס משמעותי עבור ילדים עם קשיים חושיים ועם צרכים מיוחדים אחרים. עוצמת הרעש, הקושי לזהות את מקורו והגעתו המפתיעה – כל אלו מהווים טריגר משמעותי לעלייה ברמת העוררות. סדר היום של הילדים נפגע משמעותית, שבועות רבים נשארו בבית ובימים האחרונים מתחילים להגיע בקפסולות קטנות באזורים מוגנים בלבד כך שאינם יכולים לצאת לחצר\לטיול לגן משחקים בזמן השהות בגן ובבית הספר. הקביעות, השגרה, תחושת המוגנות והבטחון, כל אלה נפגעים באופן מתמשך ופוגעים ב well being.

ילדים בכלל וילדים עם צרכים מיוחדים בפרט, חשים ומודעים למה שקורה סביבם. ישנם ילדים שאינם יכולים לבטא או להסביר מה הם חשים אך ניתן לראות שהם מאד רגישים למצב בכלל ולמצב המבוגרים סביבם בפרט. ילדים קולטים פיסות מידע מהחדשות סביבם, הם שומעים את המבוגרים\ילדים מדברים או את החדשות ברקע, אולם לעיתים, המידע שיש ברשותם הינו חלקי, הפרשנות לו לקויה והם מתקשים  להבין את כל התמונה. הם זקוקים למבוגר שיסביר להם מה קורה ויעניק פשר לפיסות המידע שמתקבלות. לעיתים ילדים עם צרכים מיוחדים במיוחד כאלה שאינם וורבלים או מתקשים לתקשר, נתפסים בעיני האחר “כלא מבינים ולא יודעים” וכתוצאה מכך לא תמיד מסבירים להם מה קורה. הם יכולים להישאר עם תחושות הפיזיות וחושיות, עם מידע חלקי ולא מעובד והדבר יכול להחריף את תחושת הדחק  בקרבם.

התגובות למצב הדחק שילדים חווים בשל המציאות המורכבת, יכולות להיות בעלות אפיונים שונים במצבי  חרדה, דחק, לחץ וחוסר ונוחות. ילדים עשויים להגיב במגוון צורות – בהתכנסות או בהתפרצות, בהתנהגויות מאתגרות, בהיצמדות למבוגרים ולעיתים, בכאלו שייחוו ע״י המבוגרים כבחינת גבולות.  

התמודדות עם מצב מלחמה מצריכה יכולת וויסות. וויסות הוא היכולת להגיב באופן מסתגל למצבי חיים משתנים ואף מאיימים. היכולת לוויסות תלויה גם במאפיינים מולדים של פרופיל של כל ילד\אדם . יש ילדים שהמערכת הנוירו ביולוגית שלהם יותר רגישה ויש להם נטייה לתגובה פחות אדפטיבית לסביבה. כמו כן, היכולת לוויסות גם קשורה גם בסביבתו של הילד (משפחה, הורים, מחנך) במיוחד במצבי מלחמה\טראומה/מצוקה. הקשר האנושי הוא הידוע כגורם משמעותי לחוסן  (קשר הורה\ילד, משפחה, קהילה).

למרות המצב המאתגר, משפחות רבות מצליחות למצוא את הדרך לשמירה על וויסות ושגרה עד כמה שהן יכולות. אספנו עבורכם מספר טיפים מתוך רצוננו לתמוך, לעזור ולפתח חוסן במצב של מלחמה ואי וודאות מתמשך:

תיווך המציאות באופן מותאם לילד– הורים רבים רוצים לגונן על ילדיהם ולא לספר להם על העולם בחוץ מתוך רצון לגונן ולשמור עליהם. עם זאת, במצב מלחמה מתמשך בו השינויים בחיי היומיום דרמטיים ורעשי הרקע בחוץ קיימים כל הזמן, קשה לשמור את הילד בבועה ולכן חשוב להסביר לו מה קורה סביבו. ההסבר על המציאות צריך להיות מותאם חושית ותכנית לשלב ההתפתחותי שלו וליכולת שלו לקלוט מידע. הסבר כזה נעשה על ידי הדמות ההורית או החינוכית ומטרתה, לתווך לילד את המצב באופן מותאם ליכולותיו במטרה לתת פשר והסבר ולהקל עליו עד כמה שניתן. אפשר לתמוך את ההסבר המילולי באמצעים ויזואליים כמו סרטון, תמונות או סיפור חברתי בו יתואר המצב הקיים וההסבר לשינוי בחייו. במידה והילד בוגר דיו, ניתן לאפשר לו לשאול שאלות ולענות באופן שיכול לתת לו תחושה של מוגנות ובטחון על אף השינויים בחוץ. חשוב להתאים את רמת השפה המופיעה בתווך לרמת הבנת השפה של הילד. פעמים רבות, עדיף להשתמש במשפטים פשוטים וברורים. כשאנחנו יודעים מה קורה סביבנו – אנחנו נינוחים יותר!

כיבוד של הקושי שבהתמודדות עם התקופה – זכרו עד כמה מאתגר עבור כולנו הוא מצב של חוסר יציבות. ילדינו, הזקוקים כל כך ליציבות ולהבנה של המתרחש סביבם, חווים את הערעור לעיתים באופן קשה פי כמה. זכרו, כי המערכות הרגישות שלהם גורמות לדברים להיחוות לעיתים בצורה שונה ולכן משפיעה עליהם באופן קיצוני יותר. העניקו לכך מקום והבנה בתוככם על מנת שתוכלו לסייע להם ולפיכך גם לעצמיכם, לעבור את התקופה המאתגרת. בימים אלו, נסו לפנות זמן בלו״ז שלכם על מנת להקדיש אותו גם לעצמיכם  (בילוי עם חברה, זוג, יום חופש)ע ל מנת שתהיו יותר זמינים ופנויים להכיל את ילדכם.

יציאה להפוגות מהמתח –בשל השהייה המרובה ליד מרחב מוגן, והעובדה שכל רעשי הרקע משפעלים את מערכת ההישרדות העצבית של “הילחם או ברח”, כל פעם מחדש, חשוב מאד שאתם, כמבוגרים, וילדכם תמצאו את הדרך להפוגות ביום\בשבוע שיאפשרו הורדת מתח. נסיעה לאזור ללא לחימה אם מתאפשר, פעילות ספורט\מוזיקה\סרט\מפגש חברתי שמאפשרת הפוגה מדאגות היום, הן  עבורכם והן  עבור ילדכם.
זכרו – ככל שהמבוגר מווסת יותר כך הוא יכול לתמוך בוויסות הרגשי חושי של ילדו!

יצירת “הפינה השקטה” – נסו ליצור בבית פינה שקטה עבור הילד. פינה זו (מקום בבית שהילד מרגיש בו מוגן כמו פינת חדר\אוהל\כל מקום מסתור ידידותי ) עשויה לעזור במצב של מצוקה, אי שקט, ומיקום ילד יוצא ממצב מווסת למצב לא מאורגן ולא נינוח. בפינה הזו, שאותה ניתן להכין במרחב הביתי, נמצאים כמה פריטים בעלי ערך רגשי אשר עשויים להוות מקור להרגעה ווויסות בשעת משבר. הפריטים יכולים להיות כל דבר שמשמעותי ומסייע לילד להגיע למצב מאורגן יותר הן מבחינה חושית והן מבחינה רגשית כמו חפץ/צעצוע משמעותי, חפץ מעבר, מוצץ, חיתול, תמונה של אמא. מומלץ להכין פינה כזו או את הפינה עצמה בחדר הממ”ד או המקלט, כך שיקל על הילד בשהייתו במרחב המוגן.

עיבוד חוויות היומיום בשגרת המלחמה – מומלץ מאד להיעזר בסיפור, תמונה או חפץ שיסייע לכם לדבר עם ילדכם על מה היה באותו יום אחר/שונה/מיוחד. אותה שיחה, יכולה להתנהל במהלך אחה״צ או לקראת סוף היום בה אתם יחד עם ילדכם, משחזרים את היום שהיה שכולל בתוכו את האירוע השונה ואת החוויה הייחודית הן ברמה התוכנית והן ברמה הרגשית. ניתן לעבד בעזרת עזרים כמו וידאו או תמונה, שיחה על חוויה רגשית משמעותית שקרתה והתכוננות ליום הנוסף. חשוב לשים דגש רב על השפה הרגשית בעיבוד החוויה, על הקשר המותאם אל הילד ואל תחושותיו (אולי היתה זו חוויה נעימה ואולי לגמרי לא…) ולהתאים את רוח השיח לרמת ההבנה וליכולת העיבוד של הילד. שימו לב אל הרמזים הלא מילוליים של ילדיכם – לשפת גופו, הבעות פניו ומבטו ונסו להעניק גם להם משמעות רגשית עבורו (לדוג׳, אם נראה באי שקט או במצוקה אמרו בטון מרגיע ״זה היה לא לא נעים היום כש…, דאגת…״ וכו׳. כך תסייעו לילדיכם לחוש שאתם איתו במצוקתו, ותסייעו לו להתחבר אליכם על מנת לעזור לו להרגע ולעבד את שעבר).

תגבור זמני ה Floortime– אחד מהרכיבים המרכזיים במודל ה DIR הוא ה Floortime ובו הזדמנות למבוגר המשמעותי לפגוש ביוזמותיו של הילד, להצטרף אליהם, להרחיב אותם וליצור זמן משחק המותאם לצרכיו ההתפתחותיים, התחושתיים והרגשיים של הילד. זמן זה, מאפשר באמצעות תהליכי קו – רגולציה (ויסות הדדי) עם המבוגר המותאם, להשפיע ולתמוך ביכולת הויסות של הילד.
השהייה הממושכת בבית מהווה הזדמנות טובה גם על מנת להגביר את זמני הFT, לעשות FT בצורה יותר אינטנסיבית. המשחק המשותף המותאם יתמוך בויסות של הילד ויהווה הזדמנות לעוד זמן מהנה שלכם איתו.
זמני משחק, מהווים עבור הילדים הזדמנות לעבד ולחלוק את התמודדויותיהם. היו קשובים אל התוכן שהילדים מביאים אל המרחב המשחקי והשתמשו בו על מנת להציץ אל עולמם הפנימי ולהבין מה מעסיק ומטריד אותם.
המרחב המשחקי הוא הזדמנות עבור הילדים להיות בחוויית שליטה על המצב, הזדמנות ״לנהל את העניינים״ ולחוות חוויית מסוגלות, בתוך מציאות חסרת שליטה עבורם.

שמירת שגרת פעילויות יומיום – גם מיקום נכנסים לשגרה וגם מיקום יוצאים ממנה אנו ממליצים לשמור על אותן פעילויות ביום שמהוות ״עוגן״ לילד ולמשפחתו. שגרת הבית, סדר היום, ארוחות, ‘טקסי שינה’ וכו׳… כל אלו נותנים בטחון בזמן הכניסה לשגרה והיציאה ממנה. הניסיון לשמר סדר יום גם בזמני יציאה מהשגרה יכול להפחית חרדה ובלבול וליצור ודאות בזמנים של חוסר שגרה.

תרגול תהליך הכניסה לממ”ד – חשוב לתרגל עם הילדים גם בזמן “יבש” את מהלך הכניסה לממד, על מנת שיידעו מה לעשות בזמן אמת. אפשר שבממד יחכו להם פעילות\משחק שהם אוהבים ויכולים לעשות איתכם בזמן השהייה בממד. כמו כן, אפשר שתחכה דמות\בובה\ ספר שנותנים חווית בטחון ומוגנות.  

זיכרו –  ליחסים איתכם, ההורים והמבוגרים המשמעותיים,  יש תפקיד משמעותי בעיבוד חווית מציאות המלחמה, האזעקות והריצה לממ״ד. אינכם יכולים לצערינו, לשנות את מציאות המלחמה, אך יש בידכם את הכלים המשמעותיים ביותר להקלה בה עבור ילדיכם !

מאחלים ימים שקטים ורגועים יותר לילדי הצפון ולכל ילדי ישראל
ארגון DIR ישראל