נסיעה משפחתית זו חוויה משמעותית ומשמחת לכל המשפחה בכלל ולילדים בפרט. עם זאת, נסיעה משותפת בארץ או לחו”ל יכולה לעורר אתגרים שונים הקשורים ברובם בהתעוררות חרדה אצל ילדים בשל היציאה אל הלא נודע עבורם ושינוי מהמוכר והבטוח.

הכנה לקראת:

הכנת הילד לקראת הנסיעה המשותפת חשובה מאד מבחינה רגשית!

• השתדלו שסיפור הנסיעה העתידית יתבצע תוך שימוש באפקט מתאים ובנימה נעימה, בהעברת מסרים חיוביים ומרגיעים שבתוכם מסרים הנוגעים בחוויה, בהנאה ובכיף המשפחתי. מסר נוסף שחשוב להעביר נוגע בתחושת הבטחון הנסוכה בכך שכל המשפחה נעה ביחד למרחב אחר. שימוש במסרים אלו חשוב על מנת להפחית חרדה לקראת הלא צפוי.
• בזמן ההכנה, חשוב להיות פתוחים לכל שאלות הילד, גם לאלו שעשויות לבטא חששות הילד לקראת הבאות ולענות עליהן ברוגע ובביטחון (לדוג׳ – איפה נישן? מה יהיה עם הבובות שלי? יהיה לי את האוכל הקבוע שלי ועוד…).
• לעיתים הכנה קונקרטית וחזותית כמו למשל שימוש בסיפור חברתי שכולל בתוכו את הנסיעה/טיסה ליעד, את התכניות השונות ביעד ואת משך הנסיעה ומועד החזרה – יסייעו. הללו מאפשרים לילד להיאחז בדברים המוכרים והידועים לו וכך מסייעים בהפחתת חרדה לקראת החופשה. ניתן גם לייצר סיפור ספציפי יותר על חלק מתוך הנסיעה שמעורר עבור הילד מצב דחק כמו למשל הטיסה עצמה. סיפור על איך ניראה מטוס, הכנה לקראת מפגש עם אנשים נוספים ומה הילד יכול לעשות בתוך המטוס – עשוי להפחית חרדה לקראת טיסה צפויה. במידה וטסים לחו״ל – מומלץ לספר לילד, שבמדינה אחרת אנשים אינם מדברים עברית אלא אנגלית או שפה אחרת ולכן חשוב שיישאר בקרבת המשפחה שלו.
• ניתן להכין טבלת זמנים לקראת הנסיעה, ומומלץ כשבוע לפני, לסמן בכל יום עוד כמה ימים נוסעים על מנת שהילד יוכל להבין ולהתכונן בהתאם מבחינה רגשית.

בימים שלפני הנסיעה:

• מעורבות הילד בהכנת התיק שלו לנסיעה מעודדת עצמאות, בטחון והתרגשות. ניתן להכין יחד תיק אישי שיאפשר תחושת מוכרות ויתמוך בוויסות שלו. בתיק אפשר לשים חפצים אשר משמעותיים לילד ולפרופיל שלו. לדוג׳: ספר אהוב ומשמעותי, תמונה של הכלב או של הסבים שיחכו לו בארץ, בובה משמעותית עבור הילד כמו גיבור על ו\או מאכל אהוב שמזכיר את הבית. מומלץ שתיק הנסיעה של הילד יהיה קל לסחיבה העצמאית שלו ויהיה עימו בזמן השהייה בנסיעה/בטיסה ולאחר מכן בטיול עצמו.
• באריזת התיק המשפחתי למטוס, מומלץ להכניס פעילויות שילדכם אוהב לתעסוקה וכאלו שמתאימות לפרופיל האישי שלו ושל בני המשפחה. דוגמאות ורעיונות לכך: קופסת בצק קטנה, משחק פשוט לתפעול או משהו שהילד אוהב ומכיר כמו למשל דפי מבוכים ומספרים. חשוב לדאוג שהפעילויות יסבו הנאה ורוגע ולא יכניסו למצוקה ולחץ כמו חוברות עבודה או משחקים טכניים מורכבים שעלולים לעורר דחק. כמו כן, כדאי שתהיה תכנית כללית לכל שעות הנסיעה/הטיסה.
• במהלך הנסיעה/טיסה, ילדים ומבוגרים רבים נעזרים במסכים על מנת להעביר את הזמן. מומלץ  להוריד שניים-שלושה סרטים מוכרים ואהובים אך חשוב מאד שהתכנים יהיו נעימים, לא מלחיצים, לא מפחידים וכאלו המסבים הנאה ונינוחות לילד. לא מומלץ לשחק במשחקי מסך המעלים את העוררות (כמו רדיפות אחרי גנבים, פצצות, תחרויות של מכוניות וכיוצב׳) כיוון שהללו עלולים להעלות את העוררות של הילד ושל שאר בני המשפחה.

בנסיעה/בטיסה :

• הטיסה עשויה להיות רגועה ככל שההורים משדרים מסר רגוע והרגשה חיובית לילד שהוא בטוח ומוגן עם משפחתו. השתדלו לשמור על אינטראקציה מרגיעה ככל האפשר. הקשר הוא זה שמרגיע ותומך בוויסות של הילד.
• חשוב לזכור כי הטיסה הינה חוויה חושית שונה ויוצאת דופן ועלולה להעלות מוצפות חושית ורגשית. ייתכן והחוויה תייצר עניין רב, שאלות רבות, ואף דריכות חושית. במצב כזה, מומלץ להסביר לילד באופן קונקרטי את החוויות השונות שחווה במהלכה בכלל ובמיוחד בכל הקשור לרעשים ולמראות שהילד חווה. לדוג׳ – “עכשיו אנחנו שומעים את הרעש של המנוע כי עולים גבוה לשמיים”, “עוד מעט נרגיש את ההורדה של הגלגלים… ״עכשיו נוחתים אז לפעמים  מורגש לחץ באזניים”, ”עכשיו הטייס מסביר באנגלית על…”.
  זכרו – מעגלי התקשורת הם אלו אשר תומכים בוויסות, מעורבות הילד בתהליכי ההרגעה חשובה מאין כמותה!

• מומלץ להוציא בכל פעם פעילות אחת מהתיק המשפחתי בהתאם ליוזמתו של הילד ולא את הכל בבת אחת כדי למנוע הצפה.

בחופשה עצמה:

טיול בחו”ל יכול להיות חוויה נפלאה אך גם מאתגרת בשל יציאה מאזור הנוחות.

• מומלץ להכין את הילד לקראת המעברים בתוך המקום/ המדינה בה מבקרים. כל הורה יודע מאיזה סוג הטרמה ילדו נתרם בהתאם לפרופיל האינדיבידואלי של ילדו. לעיתים הכנה מילולית כמו “מחר נוסעים לבית מלון אחר”  מספיקה ולעיתים הכנה ויזואלית מלווה בתמונה של המקום העתידי היא זו שתסייע בהפחתת חרדה לקראת הלא מוכר.
• מומלץ לייצר גם ביום של חופשה עוגנים קבועים (עד כמה שמתאפשר) של סדר יום הכולל בתוכו זמני ארוחות, זמני אטרקציות, וגם זמני מנוחה ועיבוד של החוויה באמצע ובסוף היום.
• בשל חשיבותה של השינה לתמיכה בוויסות של כל אדם בכלל ושל ילדים עם צרכים מיוחדים בפרט, מומלץ מאד להקפיד על שעות שינה יחסית קבועות לכל בני המשפחה.
• מומלץ לזמן לילד אפשרות לעבד את החוויות החדשות מהטיול. לעיתים זמני המנוחה בצהריים או בערב מזמנים רגעים מיוחדים לכך. למשל, ערב לפני השינה אפשר להסתכל  יחד עם הילד על תמונות משמעותיות מהיום שהיה. כשמעבדים יחד חוויה, חשוב לקחת בחשבון את החוויה עצמה (מה ראינו. מה עשינו)  אך גם את הרגש והתחושות (החיוביות והמאתגרות שבהן) שהתלוו לאותה חוויה (התרגשנו/ נבהלנו/ פחדנו). גם כאן, לכו אחרי היוזמה של הילד, גם אם התוכן נשמע כמו זה שפחות משמעותי עבורכם (לדוג׳ – ההמבורגר שאכלתם במקדונלדס… או הצבע של האוטובוס שהיה שונה מזה המוכר…) זו הזדמנות לשמוע ולפתח שיח סביב מה שמשמעותי עבורו ומשם בהדרגה להרחיב ואולי לשתף גם את שהיה משמעותי עבורכם ולייצר הדדיות בשיחה. שמרו על מעגלי תקשורת מאוזנים ככל שניתן ולשמר את השיח כל עוד הילד מעוניין בכך! השתמשו באפקט מעורר סקרנות ומשחקי על מנת לעודד את האינטראקציה ולאפשר לה להיות נעימה ומזמינה ככל הניתן!

לקראת החזרה הביתה, מומלץ להכין שוב את הילד באופן דומה לתהליך החזרה הביתה אל המוכר והבטוח.

סעו בשלום וחזרו בשלום!
צוות ארגון DIR ישראל