הרצאות מטפלים ואנשי חינוך תשפז
להעמיק בהתבוננות. להרחיב את החשיבה הטיפולית
ישראל DIR סדרת הרצאות מקוונות לאנשי טיפול | ארגון
למה ילד עייף מתקשה להירדם? כיצד עוגייה שנשברה יכולה להפוך למזון אחר לגמרי? ומה מסתתר מאחורי משחק מחבואים פשוט?
לפעמים דווקא ברגעים היומיומיים והמוכרים מסתתר עולם שלם של תהליכים התפתחותיים, תחושות, רגשות וצרכים. ההתבוננות בהם מזמינה אותנו להרחיב את החשיבה, לשאול שאלות חדשות ולגלות אפשרויות נוספות להתערבות טיפולית.
ארגון DIR ישראל מזמין אתכם לסדרת הרצאות מקצועיות, המציעה נקודות מבט מגוונות על התפתחות הילד ועל העבודה הטיפולית, דרך העדשה ההתפתחותית, האינדיבידואלית ומבוססת הקשר של מודל ה־DIR.
במהלך הסדרה נעמיק בהתפתחות השפה והתקשורת, בוויסות חושי ורגשי, בקשיי אכילה ושינה, במשחק ובאסטרטגיות Floortime. נחבר בין ידע תיאורטי, חשיבה קלינית ודוגמאות מחדר הטיפול, ונבחן כיצד הבנת הפרופיל הייחודי של כל ילד והקשר שבו הוא מתפתח יכולה לסייע לנו לדייק ולהעשיר את ההתערבות.
למי מיועדת הסדרה?
לקלינאיות תקשורת, מרפאות בעיסוק, פיזיותרפיסטיות, מטפלות ומטפלים רגשיים ואנשי מקצוע נוספים העוסקים בהתפתחות הילד, המעוניינים להרחיב את הידע ולהעמיק בחשיבה טיפולית מבוססת קשר.
ניתן להירשם להרצאה אחת או יותר, בהנחה מיוחדת, בהתאם לתחומי העניין שלכם
מוזמנים להצטרף אלינו, להתבונן מזוויות חדשות ולקחת איתכם תובנות וכלים להמשך הדרך הטיפולית/
ההרצאות יתקיימו בזום בשעות 20:00-21:30.
למה כל כך קשה לו להירדם?
שינה אצל ילדים על הרצף האוטיסטי, דרך העדשה של ויסות, קשר וגוף
מרצה: מרב קאסוטו פסקרה | מרפאה בעיסוק ומדריכה מוסמכת במודל ה–DIR
מועד: יום ראשון 29.11.26 | 20:00-21:30
כשהגוף עייף, אבל עדיין לא מצליח להירגע
שמונה וחצי בערב. אמבטיה, פיג’מה, ספר, הכל לפי הסדר. ובכל זאת, הילד מתהפך, קם, מבקש עוד כוס מים ונרדם רק כשההורה ממש לידו.
בין 53% ל־78% מהילדים על הרצף האוטיסטי מתמודדים עם קשיי שינה משמעותיים. במקרים רבים, הקושי אינו קשור רק להרגלי שינה או להצבת גבולות, אלא גם לוויסות העוררות ולתחושת הביטחון.
בהרצאה נתבונן בקשיי השינה דרך העדשה של ויסות, קשר וגוף, וננסה להבין מה מתרחש אצל הילד ברגע ההשכבה. נשלב בין מודל ויסות העוררות (NRF) תיאוריית ההתקשרות ורעיונותיהם של פרופ׳ דניאל סטרן ופרופ׳ רות פלדמן ונבחן את משמעותם להבנת קשיי השינה ולהתערבות בבית ובטיפול.
על מה נדבר בהרצאה?
- מדוע הגוף יכול להיות עייף ועדיין דרוך – תופעת Tired but Wired.
- כיצד הילד לומד להפחית עוררות ולהירגע בעזרת גופו ונוכחותו של המבוגר.
- מדוע ההירדמות כרוכה גם בחוויית פרידה.
- הקשר בין ויסות עוררות, תחושת ביטחון והיכולת להירדם.
- כיצד הבנות אלו יכולות לכוון את ההתערבות בבית ובחדר הטיפול.
על המרצה
מרב קאסוטו פסקרה – מרפאה בעיסוק ומדריכת DIR מוסמכת. מטפלת בילדים ופעוטות על הרצף האוטיסטי ובילדים עם קשיים התפתחותיים. מדריכה צוותים פארה רפואיים וחינוכיים במסגרת פרטית וציבורית ב25 השנים האחרונות. מדריכה בגני תקשורת ובמסגרות המשלבות ילדים עם אתגרים התפתחותיים. מטפלת בקליניקה פרטית.
למי מיועדת ההרצאה?
לקלינאיות תקשורת, מרפאות בעיסוק, פיזיותרפיסטיות, מטפלות ומטפלים רגשיים ואנשי מקצוע נוספים העוסקים בהתפתחות הילד ומעוניינים להעמיק בהבנת הקשר בין ויסות, קשר ושינה.
כשהחושים מכתיבים את התפריט: אכילה וויסות חושי בילדים על הרצף האוטיסטי
כשהאכילה הופכת לאתגר חושי
מרצה: מרב קאסוטו פסקרה | מרפאה בעיסוק ומדריכה מוסמכת במודל ה-DIR
מועד: יום שלישי 29.12.26 | 20:00-21:30
מדוע ילד מסרב לאכול מזון מוכר רק משום שצורתו השתנתה? ומה עומד מאחורי קשיי אכילה שלעיתים קרובות מתפרשים כבררנות או כעקשנות?
קשיי אכילה שכיחים בקרב ילדים על הרצף האוטיסטי. בהרצאה נתבונן באכילה כאחת הפעילויות המורכבות ביותר מבחינה חושית, המערבת שמונה מערכות חושיות ודורשת אינטגרציה ביניהן.
נבחן כיצד המערכות החושיות משפיעות על חוויית האכילה, ונכיר את תפיסת העיבוד הפרגמנטי של אולגה בוגדשינה, המסייעת להבין מדוע אפילו עוגייה שנשברה עשויה להיתפס כמזון שונה לחלוטין.
נכיר גם את המודל של פרופ׳ אירין שטור, המבחין בין סוגים שונים של הפרעות אכילה בגיל הרך, ונתמקד בהבחנה החשובה בין סלידה חושית לבין הפרעת אכילה פוסט־טראומטית – מצבים שעשויים להיראות דומים, אך דורשים התייחסות טיפולית שונה.
על מה נדבר בהרצאה?
- השפעתן של שמונה המערכות החושיות על חוויית האכילה.
- תפיסת העיבוד הפרגמנטי והקשר שלה לקשיי אכילה אצל ילדים על הרצף האוטיסטי.
- סוגים שונים של הפרעות אכילה בגיל הרך, בדגש על ההבחנה בין סלידה חושית להפרעת אכילה פוסט־טראומטית.
- עקרונות התערבות מתוך מודל ה־SOS ומודלים טיפוליים נוספים.
- הכנת הגוף והסביבה לארוחה, חשיפה חושית הדרגתית והתקדמות מהמוכר אל החדש.
- שימוש במשחק ובהתנסות להפחתת הלחץ סביב האכילה.
על המרצה
מרב קאסוטו פסקרה – מרפאה בעיסוק ומדריכת DIR מוסמכת. מטפלת בילדים ופעוטות על הרצף האוטיסטי ובילדים עם קשיים התפתחותיים. מדריכה צוותים פארה רפואיים וחינוכיים במסגרת פרטית וציבורית ב25 השנים האחרונות. מדריכה בגני תקשורת ובמסגרות המשלבות ילדים עם אתגרים התפתחותיים. מטפלת בקליניקה פרטית
למי מיועדת ההרצאה?
לקלינאיות תקשורת, מרפאות בעיסוק, פיזיותרפיסטיות, מטפלות ומטפלים רגשיים ואנשי מקצוע נוספים העוסקים בהתפתחות הילד ומעוניינים להעמיק בהבנת הקשר בין עיבוד חושי, ויסות וקשיי אכילה.
פרדיגמה להתפתחות שפה: עבודה שפתית מבוססת קשר במודל ה–DIR
כיצד מתפתחת שפה מתוך קשר, השתתפות ומשמעות משותפת?
מרצה: גילי פרל | קלינאית תקשורת, מטפלת DIR מוסמכת
מועד: יום ראשון, 24.1.2027 | 20:00-21:30
“שפה אינה מתפתחת מתוך חשיפה בלבד, אלא מתוך השתתפות פעילה בקשר” (בלום וטינקר).
בהרצאה נתבונן בתהליכי רכישת השפה דרך הפרדיגמה של פרופ’ סימה גרבר, המדגישה את התפתחות השפה מתוך ויסות, השתתפות פעילה, כוונה תקשורתית ובניית משמעות משותפת.
באמצעות תיאור מקרה שילווה את ההרצאה, נעבור מהתיאוריה אל חדר הטיפול ונבחן כיצד עקרונות אלו באים לידי ביטוי בעבודה הקלינית מבוססת הקשר על פי מודל ה־DIR.
על מה נדבר בהרצאה?
- הפרדיגמה של פרופ’ סימה גרבר להבנת תהליכי רכישת שפה.
- תפקידם של ויסות, השתתפות וכוונה תקשורתית בהתפתחות השפה.
- התפתחות משמעות משותפת בתוך קשר ואינטראקציה.
- יישום העקרונות התיאורטיים בעבודה שפתית מבוססת קשר על פי מודל ה-DIR.
- התבוננות בתיאור מקרה המחבר בין התיאוריה לפרקטיקה הטיפולית.
על המרצה
גילי פרל – קלינאית תקשורת התפתחותית, בעלת תואר שני (M.A) מדריכת DIR מוסמכת. מדריכה ורכזת צוותים טיפוליים בגני תקשורת ובמעונות תקשורת, בעלת קליניקה פרטית וחברת ארגון DIR ישראל.
למי מיועדת ההרצאה?
לקלינאיות תקשורת, מרפאות בעיסוק, פיזיותרפיסטיות, מטפלות ומטפלים רגשיים ואנשי מקצוע נוספים העוסקים בהתפתחות הילד ומעוניינים להעמיק בחשיבה התפתחותית מבוססת קשר.
מסע אל עבר המילים: תיאור מקרה של אפרקסיה וורבלית במודל ה DIR
כיצד משתלבים קידום השפה והדיבור עם בניית קשר והנאה משותפת?
מרצה: מרב דודזון | קלינאית תקשורת, מטפלת ומדריכת DIR
מועד: יום חמישי 4.2.2027 שעות: 20:00-21:30
בהרצאה נצא למסע טיפולי משותף עם ילד המאובחן עם אפרקסיה חמורה של הילדות (CAS) ואוטיזם (ASD) ועם הוריו.
באמצעות תיאור מקרה מתמשך נתבונן בשני צירים המשתלבים זה בזה: התפתחות השפה על פי מודל השלבים של גרבר ופריזנט, ובניית הקשר על פי מודל ה־DIR.
מתוך ההבנה ששפה היא הרבה מעבר להפקת מילים, נבחן כיצד ניתן לשלב עבודה ממוקדת בהבעת שפה, לרבות שימוש בתקשורת תומכת וחליפית (תת״ח), עם טיפוח היסודות הראשוניים של קשר והנאה משותפת.
לאורך המסע נתבונן גם במקומם המשמעותי של ההורים כשותפים לתהליך הטיפולי.
על מה נדבר בהרצאה?
- התפתחות השפה והדיבור על פי מודל השלבים של גרבר ופריזנט.
- שילוב בין מטרות שפתיות ממוקדות לבין עבודה התפתחותית מבוססת קשר על פי מודל ה־ DIR
- מקומה של תקשורת תומכת וחליפית בתהליך ההתערבות.
- טיפוח קשר והנאה משותפת לצד קידום יכולות השפה והדיבור.
- שותפות ההורים לאורך התהליך הטיפולי.
על המרצה
מרב דודזון – קלינאית תקשורת בעלת תואר ראשון ושני, מטפלת ומדריכה לפי מודל
ה־DIR בתינוקות ובילדים עם קשיים התפתחותיים ותקשורתיים ובמשפחותיהם. מנהלת ומטפלת במכון “ענבלים” לטיפול בילד ובמשפחה. מדריכה הורים, צוותים חינוכיים וצוותים פרא־רפואיים, מרכזת סקטור ומדריכה קלינאיות תקשורת.
למי מיועדת ההרצאה?
לקלינאיות תקשורת, מרפאות בעיסוק, פיזיותרפיסטיות, מטפלות ומטפלים רגשיים ואנשי מקצוע נוספים העוסקים בהתפתחות הילד ומעוניינים להעמיק בחשיבה התפתחותית מבוססת קשר.
ללכת בעקבות הילד – אבל איך?
להעמיק באסטרטגיות Floortime במודל ה־DIR
מרצה: קרן איפלן | מרפאה בעיסוק, מטפלת ומדריכת DIR מוסמכת
מועד: יום ראשון 2.5.2027 שעות: 20:00-21:30
ללכת בעקבות הילד – עיקרון מוכר, אבל מה הוא דורש מאיתנו ברגע הטיפולי?
“ללכת בעקבות הילד” הוא אחד העקרונות המרכזיים של ה־Floortime אך כיצד נדע מתי להצטרף, מתי להרחיב, מתי לאתגר ומתי דווקא להאט ולהמתין?
בהרצאה נעמיק בחשיבה שמאחורי הבחירה באסטרטגיות Floortime מתוך הבנת הפרופיל האינדיבידואלי של הילד, צרכיו והשלב ההתפתחותי שבו הוא נמצא.
נבחן כיצד ההתאמה שלנו כמטפלים – בדרך שבה אנו מצטרפים, מגיבים ומרחיבים את האינטראקציה – יכולה לתמוך בקשר, להרחיב את מעגלי התקשורת ולאפשר לילד להתקדם במעלה הסולם ההתפתחותי.
על מה נדבר בהרצאה?
- מה המשמעות של “ללכת בעקבות הילד” מעבר להצטרפות ליוזמותיו?
- כיצד הבנת הפרופיל האינדיבידואלי והשלב ההתפתחותי מכוונת את בחירת האסטרטגיות?
- איך נדע מתי להצטרף, להמתין, להרחיב או לאתגר את הילד?
- כיצד נזהה את הצורך בהתאמה ובשינוי של האסטרטגיה תוך כדי אינטראקציה?
- איך נשתמש באסטרטגיות Floortime כדי לתמוך בטיפוס בסולם השלבים ההתפתחותיים?
על המרצה
קרן איפלן – מרפאה בעיסוק, מטפלת בילדים ובמשפחותיהם משנת 1998. מנהלת יחידת גנים ומעונות לילדים על הרצף האוטיסטי בעמותת “אותי”, ומדריכה צוותים רב־מקצועיים במסגרות טיפוליות וחינוכיות. מנחה ומדריכה בצוות ארגון DIR ישראל, ומלווה מטפלים והורים ביישום המודל בקליניקה, במסגרות שילוב ובתוכניות ביתיות.
למי מיועדת ההרצאה?
לקלינאיות תקשורת, מרפאות בעיסוק, פיזיותרפיסטיות, מטפלות ומטפלים רגשיים ואנשי מקצוע נוספים העוסקים בהתפתחות הילד ומעוניינים להעמיק בהבנה וביישום של אסטרטגיות Floortime במודל ה־DIR.
“חפשו אותי” — מחבואים הוא הרבה יותר ממשחק ילדים
מה מסתתר מאחורי משחק המחבואים?
מרצה: ד״ר יעל ברוק ביניא | מרפאה בעיסוק, מטפלת ומדריכת DIR מוסמכת
מועד: יום שלישי 1.6.2027 שעות: 20:00-21:30
למה ילדים אוהבים כל כך לשחק מחבואים? ומה בעצם קורה ברגע הקטן והמרגש שבו מישהו מחפש אותנו, קורא לנו… ומוצא אותנו?
משחק מחבואים הוא הרבה יותר ממשחק ילדים. זהו מרחב התפתחותי ורגשי שבו ילדים חוקרים קשר, נפרדות, שייכות וזהות. ממשחקי ה”קוקו” הראשונים בינקות, דרך מחבואים עם הורים, אחים וחברים ועד למשחקים חברתיים וסימבוליים, ילדים בודקים שוב ושוב: האם אני ממשיך להתקיים עבורך גם כשאינך רואה אותי? האם תחפש אותי? וכמה מרגש להימצא!
בהרצאה נצא למסע דרך שלבי ההתפתחות ומודל ה־DIR, ונתבונן במשמעויות ההתפתחותיות והרגשיות של משחקי חיפוש, היעלמות ומציאה. נבחן כיצד משחק פשוט ויומיומי יכול ללמד אותנו על ויסות, התקשרות, מעגלי תקשורת, קשרים חברתיים ותחושת העצמי, וכיצד הבנות אלו יכולות להעשיר ולהעמיק את העבודה הטיפולית.
על מה נדבר בהרצאה?
- התפתחות משחקי המחבואים – ממשחקי “קוקו” בינקות ועד למשחק חברתי וסימבולי.
- המשמעות הרגשית של חיפוש, היעלמות ומציאה – קשר, נפרדות, שייכות ותחושת העצמי.
- הקשר בין משחקי מחבואים לבין ויסות, התקשרות ומעגלי תקשורת במודל ה־DIR.
- מה ניתן ללמוד מהאופן שבו הילד משחק מחבואים על צרכיו הרגשיים וההתפתחותיים?
- כיצד משחקי מחבואים יכולים להפוך לכלי טיפולי משמעותי בעבודה עם ילדים?
כי לפעמים, בתוך משחק מחבואים קטן, מסתתרים צרכים אנושיים גדולים – שמישהו יחפש אותנו באמת, או שנוכל לבחור מתי להימצא ומתי לא.
על המרצה
ד”ר יעל ברוק ביניא – מרפאה בעיסוק ומטפלת DIR מוסמכת. הקימה וניהלה את ארגון DIR ישראל במשך כעשרים שנה, מדריכה במסגרות טיפוליות וחינוכיות שונות ובעלת קליניקת “ביחד” במודיעין.
מתמחה בטיפול בילדים עם קשיים התפתחותיים, קשיים בוויסות חושי ורגשי ובקשר ובתקשורת, תוך התייחסות להשלכותיהם על המערך המשפחתי ועל אינטראקציית הורה–ילד.
למי מיועדת ההרצאה?
לקלינאיות תקשורת, מרפאות בעיסוק, פיזיותרפיסטיות, מטפלות ומטפלים רגשיים ואנשי מקצוע נוספים העוסקים בהתפתחות הילד ומעוניינים להעמיק בהבנת המשמעויות ההתפתחותיות והרגשיות של המשחק וביישומן בעבודה הטיפולית.
