ילדים בעלי צרכים מיוחדים מראים פעמים רבות קשיים בתחום הוויסות והעיבוד החושי ובתחום המוטורי על רכיביו השונים. תכנית סנסומוטורית (חושית-תנועתית) לפיכך, היא חלק בלתי נפרד מתכנית DIR כוללת.
מטרת תכנית סנסו מוטורית היא ליצור עבור הילד, סביבה אשר תתמוך בו וביכולותיו ותספק עבורו הן את התרגול המוטורי הנחוץ לו והן את הגרייה הסנסורית הנחוצה לו, על מנת לתפקד באופן אופטימלי, כלומר, להיות ב"טווח הנוחות" שלו.
טווח הנוחות או בשמו הנוסף "רצועת העוררות" הינו מצב המתרחש כאשר הילד מקבל תנאים סביבתיים התואמים את צרכיו ומאפשרים תפקוד מיטבי בהם הילד מצליח להיות קשוב, נהנה, מתקשר ומראה יכולת למידה. לעיתים קרובות, טווח הנוחות של הילד מצומצם מאד ועלינו לחפש דרכים להרחיבו ולהאריך את משך הזמן שלו. חלק משמעותי מהמאמץ להרחיב את טווח הנוחות של הילד, יתבסס על הכנסת תוכנית סנסומוטורית בתוך סדר היום.
תוכנית סנסומוטורית צריכה להשתלב בתוך סדר היום של המסגרת החינוכית בה הילד נמצא ויכולה אף להכנס כפעילות כוללת עבור כלל הילדים. לעיתים הפעילות הנחוצה מיועדת להעלאת רמת העוררות לדוגמא: ריקודים, ריצה משותפת, קפיצות במעברים, תנועות ותיפוף על הגוף ולעיתים נחוצה דווקא פעילות מרגיעה כגון: זמן שקט, יוגה, חושך, הליכה על קצות אצבעות וכיו"ב. התכנית הסנסומוטורית יכולה כמובן להשתלב כפעילות מדוייקת יותר עבור הילד המסויים. גם לכך יש לפחות שתי אפשרויות:
- יציאה מפעילות הגן אל פעילות מיוחדת עם איש צוות אל סביבה שונה ( חצר, חדר שקט, פינה בחלל הגן) בה ישתתף הילד יחד עם איש הצוות בפעילות סנסו מוטורית. הפעילות יכולה להיות מעוררת או מרגיעה – מעלה את העוררות עבור ילד הנוטה לשקוע, או דווקא מפחיתה עוררות, עבור ילד שבמהלך היום רמת העוררות שלו גבוהה מידי, כמובן בהתאם לצרכים המיוחדים של אותו ילד.
- התאמות לצרכים החושיים המסויימים של אותו ילד בתוך פעילות קיימת, לדוגמא: מגע עמוק של איש צוות בכתפיו של הילד במהלך מפגש על מנת לתמוך ביכולת הילד להישאר קשוב ורגוע, או אכילה של מזון עם מרקם קשה במהלך ארוחה על מנת לספק גרייה בתוך הפה לילד הזקוק לכך.
כאשר מתאימים את התוכנית הסנסומוטורית לילד חשוב והכרחי להתייחס לתפקודו המוטורי ולפרופיל הסנסורי הייחודי לו. הפרופיל הסנסורי מייצג את הדרך המיוחדת שבה כל ילד קולט את הגירויים החושיים השונים מגופו ומסביבתו, מעבד אותם ומגיב אליהם.
בתפקוד המוטורי נכללים גורמים כגון: התשתית הגופנית, מתח שרירים, יכולת להפרדת תנועה, סיבולת- כושר, יכולת לשמירה על שיווי משקל, יכולות תכנון התנועה שלו וכיו"ב.
הכרת הפרופיל של הילד מאפשרת לסביבה להיות מסוגלת לצפות את תגובותיו, להיות מותאמת אליו ולצרכיו ולאפשר לו, מתוך כך, להגיב בצורה מותאמת ומסתגלת יותר .
היכרות עם אפיוניהם הייחודיים של כל ילד וילד מחייבת תצפית מעמיקה על תפקודם בסביבות חייהם המשתנות (בית, מסגרת חינוכית וכו') ובחינת האופן בו ניתן להביא למותאמות גדלה של סביבתם האנושית והפיזית בכדי לאפשר מענה מותאם יותר לצרכיהם, כזה, אשר יוכל לזהות את הצרכים המשתנים של הילד ויוכל להביא לפיכך לתפקוד מסתגל ומיטבי. חשוב מאוד כי יתקיים קשר מתמשך ורציף בין המרפאה בעיסוק האחראית על בניית התכנית הסנסו-מוטורית ובין ההורים ואנשי הטיפול והחינוך הבאים במגע השוטף עם הילד על מנת לבחון את תפקודו של הילד לאורך זמן ובמידת הצורך, לשנות ולעדכן את התכנית על בסיס הצרכים המשתנים.