מה מייחד את מודל ה- DIR? מודל ה- DIR, מתבונן על תפקודו הכולל של ילד ומנסה להבינו תחת שתי הנחות יסוד מרכזיות ומתוך התבוננות ב – 3 מרכיבים.
הנחות היסוד הן:
א. תחומי ההתפתחות השונים (מוטורי, סנסורי, שפתי, קוגניטיבי, חברתי וכו') מתפתחים במקביל ותחום התפתחות אחד משפיע ומושפע מן התחומים האחרים. לא ניתן להתבונן בבידוד על יכולת כזו או אחרת.
ב. התפתחותו של כל ילד מתרחשת בתוך הקשר של אינטראקציה בינאישית משמעותית עם מטפליו. ייחודו של המודל הוא במתן מסגרת טיפולית אינטגרטיבית שמטרתה לקדם ולפתח את יכולות הליבה של הילדים, אלו אשר יאפשרו התפתחות רגשית, חברתית וקוגניטיבית ואינו מתמקד רק ברכישת מיומנויות כאלו ואחרות בתחומי התפקוד השונים. יכולות ליבה אלו הן : היכולת לוויסות עצמי, קשב ועניין בעולם, היכולת להתקשרות אינטימית ומשמעותית, היכולת להדדיות עם אחר משמעותי, היכולת לפתרון בעיות ולחשיבה רגשית. הללו, מהווות את אבני היסוד של ההתפתחות.
ייחוד נוסף הוא בתפיסה כי סביבתו המשמעותית של הילד (בד"כ הוריו) היא זו אשר מחוללת את השינוי ההתפתחותי לצד מעורבות אחרים משמעותיים והמסגרת חינוכית בה נמצא הילד.
האם מודל הDIR מתאים רק לילדים על הספקטרום האוטיסטי או גם לילדים עם
קשיים אחרים ואיזה גילאים? המודל מעניק התבוננות רחבה להבנת תפקודם – עוצמות כמו גם קשיים – של ילדים בעלי קשיים ואתגרים בכל הגילאים. הוא פותח את הדלת לחשיבה רב מימדית אשר ייעודה להבין את הקשיים והחוזקות כפונקציה של האפיונים הנוירו-ביולוגים הספציפיים עמם הילד הגיע לעולם, ההתפתחותיים והרגשיים, ומתוכם הבנת יכולתם לתפקד ולנוע מעלה בסולם ההתפתחות.
האם מודל הDIR הוא מודל העוזר גם לילדים המאובחנים על הספקטרום בתפקוד נמוך? המטרה העיקרית של המודל היא לפתח ולבסס בילד את אבני הדרך הבסיסיות (היכולת להישאר מווסת ופנוי לקשר, היכולת למעורבות רגשית בתוך הקשר והיכולת להיות בקשר מתמשך והדדי עם מבוגר) – אשר יאפשרו ביסוס יחסים משמעותיים וחמים עם המטפל/ההורה באמצעות זיהוי מוקדי הכוח והקושי של כל ילד והגדלת המותאמות של המבוגר/ההורה אליהם. הנחת היסוד היא כי הבנת הפרופיל של הילד, מורכב ככל שיהיה, מסייעת למטפל/להורה להבין את ילדו ולהיות יותר מותאם אליו כך שיוכל לבסס עמו יחסים חמים ומיטיבים, כאלו אשר בהמשך יהוו בסיס ללמידה של מיומנויות התפתחותיות שונות בהתאם לשלב ההתפתחותי בו הילד נמצא. ככל שמצליחים לעזור לילד להיות בקשר ובהדדיות, תוך מתן תמיכה לצרכיו החושיים- רגשיים והתחשבות בפרופיל הייחודי לו, הילד יהיה פנוי ללמידה ולאתגרים חדשים ותתאפשר התקדמות בהתאם ליכולותיו התפקודיות.
אם אני רוצה להתחיל טיפול DIR לבן/בת שלי כמה שעות עליי לפנות לזה? לשם התחלה כדאי לקחת בחשבון שהתכנית תכלול לפחות טיפול שבועי עם מטפל DIR, הדרכת הורים (על פי תדירות שתקבע יחד עם המטפל) וכן זמני משחק בבית (20 דקות המוקדשות למשחק עם הילד על פי צרכיו ויוזמותיו מספר פעמים ביום). בהמשך, בהתאם לצורך יתכן ויתווספו מרכיבים נוספים לתכנית או זמני משחק/למידה נוספים במהלך חיי היומיום.
האם ניתן לשלב גישות טיפוליות שונות במסגרת העבודה במודל ה- DIR? כיצד יראה Floor time עם ילדים גדולים? עם ילדים גדולים או מתבגרים כאשר התפקוד גבוה, פעמים רבות, זמן
ה – Floor time הופך לזמן שיחה – "TALK TIME" , שגם בו אנו מתייחסים לשלבים ההתפתחותיים (כולל ויסות, אינטימיות והדדיות). האמצעים להשגת וויסות ואינטימיות כמו גם העשרת המורכבות של הקשר עשויים להיות שונים מאלו שיעבדו עם ילדים ופעוטות כך לדוג' שינוי האינטונציה וקצב השיח עוזרים לשמירה על רמת העוררות, העצמת הרעיונות של הילד תוך התייחסות והבעת עניין בתכנים אשר הוא מעלה מעודדים את המעורבות וההנאה שלו בקשר כמו גם את יכולתו לקרוא את הרמזים האפקטיביים של האחר, שאלת שאלות ע"י המטפל עוזרת לילד להתארגן ולשמור על קשר מתמשך ומורכב ועוד. תידרש כמובן גם התאמה מחודשת של האמצעים באינטראקציה. כך למשל לא נשתמש בבובות רכות או ספרים ראשונים שמאפיינים את העבודה והמשחק בגילאים הצעירים אלא נחפש דרך לחשוף אותם לגירויים תואמים יותר. עבודת המטפל בחדר, תמשיך, גם בגילאי מבוגרים יותר, להיות מותאמת באופן מתמיד לצרכיו התחושתיים-רגשיים של הילד ובאופן תואם גיל עד כמה שניתן. כאשר מדובר במתבגרים, ללא תלות ברמת התפקוד שלהם, יש לתת התייחסות גם לאלמנטים חצי מובנים של עבודה ותפקוד יומיומי בסביבת הבית והמסגרת החינוכית. האם DIR יכול להשתלב במסגרות חינוכיות? הטמעת תכנית זו דורשת שיתוף פעולה בין המשפחה, לבין אנשי מקצוע שונים – מטפלים מוסמכים במודל הDIR- ואנשי המקצוע במסגרת החינוכית הנתונה (בין אם מדובר בגננות/ סייעות/מטפלים פרא-רפואיים במסגרות החינוך המיוחד או בצוות חינוכי ומשלבים במסגרת של שילוב). מומלץ, כי במידה ונבחרת תכנית DIR בעבודה עם ילד משולב, ייבחר "מנהל מקרה" (case manager) אשר יוביל, ינחה ויבצע אינטגרציה של מרכיבי התכנית הטיפולית של הילד לצד התכנית החינוכית במסגרת השילוב. אדם זה, יתבונן על המרכיבים השונים (הרגשיים, ההתפתחותיים ואלו הקשורים בצרכים האינדיבידואליים של הילד והמערכת) הבאים לידי ביטוי במסגרת המשלבת של הילד. זמני הדרכה הכוללים תכנון ועיבוד של מרכיבי התכנית הנם חיוניים להצלחתה. על תכנית כזו לכלול חשיבה והתייחסות לשלושה מרכיבים עיקריים – זמני floor time במהלך היום, עבודה חצי מובנית ועבודה סנסו-מוטורית.
כיום בישראל ישנן מספר מסגרות חינוכיות (לדוגמא, גני תקשורת מסוימים) אשר משלבות תכניות DIR בעבודה היומיומית. תכניות אלה כוללת הדרכה לצוותים החינוכיים והטיפוליים לעבודה על פי עקרונות המודל, יישום הלמידה בזמני
floor time ובזמני עבודה חצי מובנת, וכן במהלך מצבים יומיומיים מגוונים (דוגמת ארוחות, מעברים, זמני חצר, מפגשים ועוד).
מרכיבי ההתבוננות הם:
שאלות ותשובות
מה מייחד את מודל ה- DIR?
האם מודל הDIR מתאים רק לילדים על הספקטרום האוטיסטי או גם לילדים עם
קשיים אחרים ואיזה גילאים?
האם מודל הDIR הוא מודל העוזר גם לילדים המאובחנים על הספקטרום בתפקוד נמוך?
אם אני רוצה להתחיל טיפול DIR לבן/בת שלי כמה שעות עליי לפנות לזה?
האם ניתן לשלב גישות טיפוליות שונות במסגרת העבודה במודל ה- DIR?
כיצד יראה Floor time עם ילדים גדולים?
האם DIR יכול להשתלב במסגרות חינוכיות?
Floor time זו טכניקת משחק. איך ניתן להביא את הילד לידי למידה אם רק משחקים איתו?
האם בעבודה על פי המודל יש מקום להעמדת גבולות וכיצד עושים זאת?