Lisa DeFaria, LCSW
תורגם לעברית ע"י ענבל הימן.
(תרגום זה לשימוש פנימי בלבד של משתתפי קורס עקרונות מודל ה- DIR. לא להפצה)
ההורה שואל : אני להוט להתחיל, אבל איך להתחיל? ובכן, לפניכם מספר תשובות אפשריות לשאלה זו :
- "התחל איפה שהילד נמצא": זהו המוטו של ה – Floortime.
- היה צופה. התחל פשוט מלהתבונן – אתה תלמד הרבה. העזר בעינייך ובאינסטינקטים שלך. לאן ילדך הולך? מה הוא אוהב לעשות? מה "תופס" אותו, לוכד את תשומת ליבו? מה קשה לו?
- היה שותף למשחק (לא במאי קולנוע): הזמן את עצמך לפגוש את ילדך ברמתו. (בגלל זה נכנס המושג "רצפה" ל- Floortime – "זמן ריצפה"). שים את האג'נדה שלך בצד. כבה את הטלפון ו"לך בעקבות ילדך". כלומר: הצטרף אל הילד איפה שהוא נמצא במה שהוא עושה, לא משנה עד כמה, לכאורה, זה חסר משמעות. נסה "לחזר" אחר ילדך בשובבות, על מנת שייתן לך להצטרף ולהשתתף.
- קצב זה הכל: אינך רוצה לנוע מהר מידי, או לנסות חזק מידי. הילד שלך עלול לחוש את תחושת "הדחיפות" שלך או לחוש שמופעל עליו לחץ, ותחושות אלה בוודאות, יביאו להתנגדות. נסה למתן את הלהיטות שלך ופשוט ללכת עם מה שהילד יכול להכיל בשלב ראשון. זה יתרחב עם הזמן והניסיון.
- אתה הרבה יותר טוב מכל צעצוע. אל תתעסק עם ארגון צעצועים רבים לזמן המשחק. חשוב על הצעצועים, לפחות בהתחלה, פשוט כאביזרים המעוררים אינטראקציה. הצעצוע הטוב ביותר ב – Floortime עם ילדך הוא אתה. אתה ה"קסם", ה"פלא", ה"איש המרכזי" (או האישה) שמפתה את ילדך אל תוך אינטראקציה משמעותית. לאף אחד אין את היכולת להגיע אל ילדך כמוך.
- אפקטיבי ((Affective שווה אפקטיבי (יעיל Effective-): שמעת הרבה על שימוש באפקט, מה זה בדיוק? אפקט – משמעותו פשוט ביטוי ה"רגשות" או ביטוי רגשי. ב Floortime-אנחנו משתמשים בהבעות רגשיות, כדי "לתפוס" את תשומת ליבו של הילד ולעניין אותו וכדי ליצור חיבור משמעותי ויעיל אתו. זה אומר להשתמש בחיוך חם ומזמין, ניצוץ בעינייך או טון משחקי בקולך (בלי להתחשב אם הוא מבין או לא). הזמן את ילדך אל תוך הקשר.
חשוב על ה"אפקט" גם כ"ממתק" וגם כ"דבק" המחזיק את שניכם יחד. זהירות, ילד רגיש, עלול לסגת אם אתה מציג אפקט בעוצמה גבוהה מידי (ביטוי רגשי חזק מידי = בקול חזק, הבעות פנים דרמטיות מדי וכד'). לעומת זאת, אם האפקט שטוח מידי, הילד עלול לא לשים לב כלל. (אל תהסס להציג ולהיות משחקי. - Floortime is any time – פלור טיים בכל זמן: אתה לא חייב לעמוד על המשמר או לייצר לוח זמנים מדויק כדי להתחבר עם ילדך ב Floortime. (למרות שמאד מומלץ לפנות "משבצות" לפלור טיים בתוך לוח זמנים, זה עוזר להורים לוודא שזה אכן יקרה). רגעים נפלאים של אינטראקציה טבעית יכולים לקרות בכל רגע ובכל מקום, כל היום. פשוט תנו לעצמכם לנוע עם הילד שלכם אל תוך אינטראקציה משחקית, טבעית, מתי שנוצרת הזדמנות או כאשר נראה לכם נכון: זמן אוכל, אמבטיה, נסיעה במכונית, וכיו"ב. הפוטנציאל קיים בכל מקום ובכל פעילות. כמו שאני אומרת לקליינטים שלי: אין דבר כזה פלור טיים גרוע, יש רק יותר טוב. להלן מספר סיטואציות נפוצות ורעיונות כדי להכניס אותך ואת ילדך לעניין.
The Escape Artist – אמן הבריחה
יתכן שתחשוב, " כן, לך בעקבותיו… נשמע נהדר, אבל ג'וני לא יישאר… הוא בורח ממני". עם ילד צעיר, בתנועה – יש לעיתים קרובות, בהתחלה, הרבה ניסיונות "בריחה". אולי הוא לא ירצה להיות "כלוא" ולא להיות "מאולץ" לשים לב ולהתמקד בך, שלא לדבר על להתייחס אליך. אולי קשה לו עם קשר קרוב, יש יותר מידי אינפורמציה סנסורית או יותר מידי דיבורים. אולי היה בעבר מטפל שכפה עליו אינטראקציה, כך שהוא למד להימנע. אל תתייחס להתנגדות כדחייה, ב- Floortime, אנחנו לא מכריחים. במקום זאת אנחנו "הולכים עם זה". אנחנו אפילו משתמשים ב"בריחות" כהזדמנות לקשר ולמפגש.
Playful Obstruction – חסימות משחקיות
הרבה הורים קראו את הספרים של ד"ר גרינשפן וד"ר ווידר, ואולי לא פרשו נכון את האסטרטגיה הזו. הם חושבים שהכותבים מציעים פשוט לעמוד מול הילד שלהם, לחסום את התנועה שלהם ולכפות אינטראקציה, אפילו עד לכדי התפרצות של הילד. זו לא הכוונה. הרעיון האמיתי, לעומת פרשנות מוטעית זו, הוא בעדינות ובמשחקיות להשתמש בעצמך ובגופך בתור "משהו להתמודד איתו" בזמן שהילד מנווט או נע במרחב, לכאורה, ללא מטרה. רד לרצפה בסמוך אליו, עדיף בטווח הראייה שלו כאשר הוא זז, הצב עצמך לפניו, לכוד את תשומת ליבו, את מבטו, אפילו אם הוא רק מבט חולף. כאשר הוא פונה שוב לכיוון אחר, אתה זוחל אחריו, מזיז את גופך לפניו כאילו מנסה במשחקיות להתכופף ולחסום את הבריחה שלו. השתמש באפקט מחבר: חייך חיוך גדול, תצחקק בשובבות כאשר אתה זז, אל תגביל את הילד, תן לו לזוז אם הוא צריך (אל תכנס למאבקי כוח).
מה המטרה שלך? להצית את הניצוץ בעיניו שמראה לך שהוא מתחבר אליך ונהנה.
תן לו לעקוף אותך אם הוא חייב, אפילו אם ייגרם לו מעט תסכול ממך (אבל בזהירות, לא יותר מידי).
המשך במעין ריטואל קצבי חוזר – רוץ והצב את עצמך לפניו, נסה ליצור קשר עין. חזור שוב ושוב עד שגם הוא יתחיל לצחקק. אם זה לא מצליח בהתחלה, נסה שוב מאוחר יותר. בסופו של דבר הוא יגיע להבנה "שכשאמא ה'מצחיקה והטיפשית הזאת' חוסמת אותי, זה רק משחק וזה כיף". עם הזמן יכול להיות שיזום זאת בעצמו.
The Chase Game – משחק הרדיפות:
משחק פשוט של רדיפות יכול להיות התחלה נהדרת של Floortime. כאשר אתה מתקרב לילדך, אולי הוא יברח. עקוב אחריו (לא מהר מידי, לא יותר מידי נמרץ, אתה עלול להציף אותו). אמור בקול שובבי וממושך: "אאאאננני בא לתפוווווססס אוווותתך…..". כשאתה תופס אותו, התחשב ביכולת שלו להתמודד עם מגע, ולפי זה תחליט אם זה יהיה בחיבוק גדול "אוסף", או פשוט בלחיצה קטנה. לאחר מכן שחרר, לך צעד לאחור ואמור תוך משיכת כתפיים: "מה עכשיו?" תן לו הזדמנות לסמן לך, בכל דרך שהוא יכול, שהוא רוצה "עוד". סימן יכול להיות מילולי אבל יותר סביר שהוא יהיה בשפת גוף. זה אומר כל ג'סטה טבעית או תקשורת גופנית שהוא יוכל לייצר כדי להראות שהוא רוצה עוד. היה קשוב והתכוונן, זה יכול להיות "מבט", כגון מבט הצידה וחצי חיוך, או אפילו שיתחיל שוב "לברוח" תוך שהוא, מסתכל מעבר לכתפו , לראות אם אתה עוקב אחריו. רדוף אחריו שוב ושוב.
The Train Engineer – מהנדס הרכבת:
ילדך מגלה עניין בצעצועים, אבל אולי אינו משתמש בהם באופן ה"נכון" או יתרה מכך, באופן גם פונקציונלי וגם אינטראקטיבי. דוגמא אחת לכך היא ילד המסדר את קרונות הרכבת בשורה שוב ושוב. ברור שזהו לא "משחק ברכבת" כמו שילדים אחרים משחקים. (ואתה יודע שזה "אחד מאותם דברים" ששמעת שהרבה ילדים עם אוטיזם עושים). זה קשה שלא לנסות לשבור את המעגל הזה. בכל אופן בFloortime אנחנו מכבדים את ההובלה של הילד ומצטרפים לסוג כזה של פעילות חזרתית ועם הזמן, עוזרים לקדם אותה אל עבר משהו שהוא יותר משמעותי ואינטראקטיבי.
"איזו יד?"
מקם עצמך מול ילדך, כך שהרכבת בינכם. הצטרף אליו כשהוא מסדר את הרכבת בשורה, עזור לו לסדר את השורה ע"י כך שתוסיף חלקים בעצמך בדיוק כמו שהוא עושה. יתכן שיתנגד למאמציך, או אולי אפילו יאסוף את חלקי הרכבת שרק סידרת, וישים אותם במקום אחר. בכל מקרה, כאשר הוא ייווכח שאתה אינך מתכוון להפריע או לשנות את המשחק שלו, הוא ירגיש נוח עם הצטרפותך למשחק.
כעת, תוכל להכניס מעט שובבות. היה בטוח שהוא צופה בך כאשר אתה מעביר במשחקיות חלקים מהרכבת לערמה מאחוריך (אתה רוצה שהוא יעקוב בעיניו אחר פעולותיך). עשה זאת כשאתה מחייך אליו בהזמנה, כך שיבין שיש לך את ה"סוד המדהים הזה" שאתה רוצה לחלוק איתו. השתמש בגופך כדי לחסום אותו בעדינות מלשלוח ידו לחלקים. שלח יד אל מאחורי גבך וקח חלק בכל יד מתוך האוסף הנסתר. הסתר את החלקים בשני אגרופים והושט אותם מולו בגובה עיניך (כדי לעודדו לראות את הבעת פניך), ופתח לרגע כל אגרוף למעין הצצה אל החלק של הרכבת שבתוך היד, ואז סגור היטב חזרה.
בהתחלה אולי הוא ינסה לפתוח את אצבעותיך, כדי להגיע אל הרכבת, וזה בסדר גמור. תן לו לקחת אותה. זה יעזור לו להרגיש בטוח שהוא יכול להשיג את מה שהוא רוצה בלי לאבד שליטה. חייך אליו בעידוד וחזור על כך. בפעם השנייה או השלישית, שים את ידיך מעט מחוץ לתחום השגתו כאשר הוא מנסה לקחת, משוך בכתפייך ובעיניים גדולות ושואלות, אמור, "איזו יד?!" כאשר הוא ניגש לגעת ביד שלך (לפני שהוא מתחיל לחטט), פתח ידך לרווחה חייך חיוך רחב וקרא "היד הזו!" עשה זאת שוב עם היד השנייה, חזור על כך. אחרי מספר חזרות, הצג את שתי ידייך, אבל כעת אחת מהן ריקה. הוא צריך לנחש ולבחור. במהרה יתחיל לחייך ולהתחבר איתך סביב העניין של השגת חלקי הרכבת שמעוניין בהם. יתכן שעדיין ינסה לסדר את החלקים בשורה אבל הוא תמיד יחזור בשביל לקבל "עוד" חלקים.
הצלחת. זו כבר לא פעילות מבודדת כי אם פעילות שאתם עושים יחדיו. כעת היא אינטראקטיבית ומשחקית, "משותפת", או הדדית. בנוסף, צפה כיצד הוא מתחיל לתקשר באמצעות סימנים או מחוות (נוגע בידך כדי למצוא את הרכבת או אפילו מצביע), כל הזמן מסתכל ונסמך על הבעות פניך מחפש רמזים ואישורים שאומרים לו שזה בסדר ושזה משחק. בסופו של דבר אתה מקדם אינטראקציות רבות וחוזרות כאשר אתה מסתיר, מגלה וחוזר על כך.
Keeping track – המשך במסלול:
קידום המשחק בקרונות הרכבת, מצריך יצירתיות. אחרי הכל רכבות צריכות להגיע למקום כלשהו, לעשות משהו, נכון? אז עכשיו נשחק "איזו יד" עם הפסים. אסוף את הפסים והגש אותם בצורה משחקית, רק כאשר הילד מסמן שרוצה עוד. כאשר הוא מסדר את הקרונות על הפסים ומסיע אותם סביב סביב על המסילה, הפל משהו בפתאומיות לתוך אחד הקרונות – גולה, חתיכה של אוכל משחק או קרע נייר וכדומה. יתכן שידוג את החפץ ויזרוק אותו. קח משהו אחר ונסה שוב – הכנס את החפץ בשובבות, כשאינו שם לב. כאשר יוציא אותו החוצה בתסכול, פעל שוב וחזור על כך. שמור על משחקיות ומקצב משחקי.
הצטרף אליו לבניית המסלול, אך סטה מתבנית המסלול המוכרת שאליה התרגל. שים קטע מסלול הפונה בכיוון שונה – שים קטע מסלול מתחת לשולחן, מעל לשולחן או במורד המדרגות. הזמן את הרכבת לנסוע אחריך בזמן שאתה בונה את המסלולים לפני הרכבת שלו לכל מיני מקומות טיפשיים.
The spin master – מלך סיבובי הגלגלים
ייתכן והילד שלך לא אוהב שום דבר יותר מאשר להתמקם על השטיח, לנוח בנוחות על צדו, עם מכונית צעצוע המונחת עם גלגליה כלפי מעלה – ובצורה חזרתית לסובב את הגלגלים ולהתבונן בהם. מקם את עצמך או את צידך, אם צריך, פנים אל פנים מול ילדך, כאשר גלגלי המכונית בין מבטיכם העוקבים. הבט בו מסובב את הגלגלים ובעיניו המביטות בך דרך גלגלי המכונית.
אל תיכנס למגע בצורה מהירה מידי. אחוז בידך נוצות משחק והשתמש באחת מהן כדי לגעת בגלגלים ולהאט אותם. הוא יניע אותם שוב. חזור על כך. ייתכן והוא ייקח ממך את הנוצה (אבל בכך הוא מתייחס אליך, נכון?!). דאג שתהיה לך נוצה נוספת בהישג יד וחזור על המשחק, כך שבכל פעם הוא מסובב את הגלגלים, אתה מאט אותם בעזרת הנוצה והוא מתחיל שוב לסובב. או שאולי הוא אוהב את הרעיון שלך ומנסה אותו בעצמו.
לאחר מכן, קח מקל קטן, והחזק אותו ביניכם כך שיוכל לראותו. הוא בוודאי יתהה: "מה הוא הולך לעשות עכשיו?" נסה לתקוע לאט את המקל בין חישורי הגלגל כך שיעצור באופן פתאומי. אולי הוא ייתן בך מבט של תסכול. שחק את ה"טמבל", משוך בכתפיך, עשה כאילו אתה מנסה להוציא את המקל מהחישורים של הגלגל, אבל לא משנה כמה קשה אתה מנסה הוא לא יוצא. הוא יוציא אותו ואתה "תמחא כפיים" בהגזמה על הצלחתו. כעת הוא יסובב שוב את הגלגלים ואתה תחזור שוב על הדרמה. יתכן כי אחרי מספר סבבים כאלה, אתם תתחלפו, הוא ינסה לעצור בעצמו את סיבוב הגלגלים. ואתה “תנסה” למשוך את המקל והוא יעזור לך.
The Toss Champ – אלוף הזריקות
נראה כי אין דבר שילדך אוהב יותר מאשר להרים צעצועים ולזרוק אותם, לדוגמא משאית צעצוע. זה לא ממש נראה לך . אחרי הכל משהו יכול להישבר, או מישהו עלול להיפגע. בוודאי ניסית להפוך את המשחק הזה של זריקת המשאית לתכליתי יותר – להראות לו איך אפשר להסיע את המשאית, או לשים בה דברים, אבל הוא ממשיך לזרוק אותה. (אם זה לא עובד, כנראה שזהו נסיון שרמתו גבוהה מידי כרגע מבחינה התפתחותית, ואתה "מפספס" אותו).
זה מאד עוזר לנסות להבין מדוע: מה מושך אותו ב"לזרוק" את החפצים. לעיתים זו פשוט התנסות בפידבק סנסורי וב"גירוי תגובה" (Cause and effect) (סיבה ומסובב). " אם אני עושה את זה (זורק) – יש את הצליל החזק, יש!!!". אם זה בסדר מצידך וזה לא מסוכן לאף אחד או יכול לגרום נזק – נסה לחקות אותו ולעשות כמוהו. קח משאית צעצוע, אתה לא ממש תזרוק אותה, אבל תשלח אותה בדיוק מולו. אם הוא עושה זאת שוב, עשה זאת שוב גם אתה. אם עיניו ממוקדות רק במשאית והוא אינו מסתכל עליך כלל, הבא את המשאית לגובה עיניך, החזק אותה שם, תראה "להוט", חכה מעט עד שמבטו יעקוב אחרי המשאית אל עיניך (נסה להשתהות, "להחזיק" את מבטו, צור ציפייה) ואז שלח את המשאית בדרמטיות.
הורים עלולים לדאוג מכך שזה יביא לתוצאה הלא רצויה ויעודד התנהגות של "זריקת משאיות". יתכן שזה באמת מה שיקרה לתקופה קצרה. אבל אם תוכל להתמודד עם משחק "הטלת המשאיות", תוכל לעזור לזה גם להתפתח ולהתרחב. לאחר מכן, הרם כדור כבד, או כרית כבדה (ממולאת בקטניות ) – משהו שעושה רעש כשהוא נופל. כעת הפל אותו בדיוק מולו. השתמש בהבעת פנים והסתכל בהנאה צרופה, כשזה נוחת – הסתכל עליו ב"עיניים גדולות". נסה לחזר אחריו שיסתכל עליך, חייך אליו והזמן אותו לעשות זאת בעצמו. הוא וודאי יעשה…
כעת הגדר מטרה- מיכל, כמו פח ריק או קערה גדולה. שים אותו מול שניכם. זרוק את "שקית השעועית" בדרמטיות ישר אל תוך המיכל. עודד אותו לעשות זאת כמוך. (בינתיים תוכל להזיז את המשאית מחוץ למשחק, אם זה חשוב לך). המשך כך – שוב ושוב כל עוד שניכם בעניין. הכר לו והזמן אותו להתנסות יחד איתך בזריקת חפצים נוספים "בטוחים" לדוגמא: כפית מתכת – משמיעה צליל כשנופלת, כדור רך – נופל בשקט, גולה – עושה צליל.
_____________________________________
אז מה משותף לכל הרעיונות הללו? בכמה מהלכים פשוטים, כמו קסם, התחלת להניע את שלושת שלבי ההתפתחות הראשונים, החשובים מכל, של ילדך. בשפת ה Floortime:
- Attending and focusing – תשומת לב ומיקוד (קשב ועניין בעולם). ילדך מווסת, ומכוון אליך, ממש כמו שאתה אליו.
- Sharing attention, or mutual engagement – קשב הדדי (התקשרות והתייחסות). אתה וילדך חולקים רעיון, פעילות משותפת.
- Back and forth two way interaction/communication – תקשורת דו כיוונית מכוונת. כל רצף של משחק פיזי משותף החוזר על עצמו איתך, כגון: משחק הרדיפות והתפיסות, ההרמות וההטלות וכיו"ב, הם אלה שחשובים כל כך בהתחלה במעגלי התקשורת הראשוניים. (תקשורת מתחילה בג'סטות, באינטראקציה פיזית של הלוך ושוב. לא רק במילים!).
- והכי חשוב? זה שאתה וילדך נהנים יחד. שם באמת זה "מתחיל" ותמיד צריך להיות שם.
_____________________________________
הערות ותוספות הנוגעות לעמדת המתרגמת ביחס לכתוב במאמר:
- (מתייחס לסעיף 7 בעמוד 2): ארגון מערכת שעות חשוב ביותר ויכול לסייע למשפחה להתארגן ולתחזק תוכנית עבודה בבית. יש להגדיר מסגרת של זמן – משבצות של פלור טיים (20 דקות) בתוך מערכת השעות של הילד. למשבצת יש התחלה וסוף. כל התערבות שהיא מעבר למשבצות הקבועות במערכת הן בונוס.
- (מתייחס לסעיף א בעמוד 2 העוסק בחסימות משחקיות): קשר עין מהווה חלק משמעותי עבורנו בתקשורת. עבור הילד, לעומת זאת, לעיתים, קשר עין יהיה קשה מנשוא. לכן, לא נתעקש על קשר עין, ננסה בעדינות, נזמן הזדמנויות ע"י כך שנציב עצמנו מולו בגובה עיניו או אף נמוך ממנו, נחכה לו שיזום קשר עין, אך לא נכפה וגם לא נרדוף אחר מבטו.
- (מתייחס לסעיף ב בעמוד 4 – המשך במסלול) הערת המתרגמת: אל תגזים, אם אתה מרגיש שהילד מתוסכל או מתעצבן, "לך צעד אחורה", נסה להאט או להפחית את ההתערבות שלך. אמור "אוי סליחה, ראיתי שזה עיצבן אותך…" או "זה היה יותר מידי…" בטון אמפטי. תן לו קצת זמן ורק לאחר מכן נסה שוב, בעדינות).
- מתייחס לכל ההתערבויות: חשוב שכל ההתערבויות יעשו באוירה משחקית ונעימה תוך הקשבה מלאה לרמזים של הילד, כך שהילד ירגיש בטוח, יחווה הצלחה והנאה. שלא יחווה "הצקה" או תסכול.