Emily J.H. Jones , Geraldine Dawson, Jean Kelly, Annette Estes, and Sara Jane Webb
ASD. Autism Res 2017, 10: 961–972. VC 2017
מחקר חדש שיצא לאחרונה שופך אור נוסף על חשיבותה של התערבות מוקדמת ממוקדת אינטראקציה חברתית בקרב תינוקות הנמצאים בסיכון לאוטיזם.
המחקר בדק 33 בתינוקות בסיכון לאוטיזם (אחים של ילדים שאובחנו) ממדים של עכבה (הביטואציה) ומדדים אלקטרופיזיולוגיים שקשורים לקשב חברתי (social attention ) בשלוש נקודות זמן – בגילאי 6 חודשים 12 חודשים ו 18 חודשים. לחלק מן הילדים ולהוריהם ( 19 מהם), ניתנה התערבות הורה-ילד הממוקדת באינטראקציה חברתית בין גילאי 9 ל 11 חודשים בשם PRF (promoting first relationship)
ל- 14 האחרים בקבוצת הביקורת לא ניתנה כל התערבות.
תכנית ההתערבות בקבוצת המחקר כללה 10 ביקורים של 60 -85 דקות של איש מקצוע מתחום בריאות הנפש המומחה בהתערבות מסוג PFR שהגיע אל בית המשפחה בתקופה שהתינוק היה בין 9 ל 11 חודשים. ההתערבות התמקדה במתן אסטרטגיות שיקדמו את תגובתיות ההורים לרמזים החברתיים וההתנהגותיים של תינוקם. כל האינטראקציות בין ההורה והילד צולמו בוידאו וההורים קיבלו מהמטפל פידבק שעיקרו העצמת ההורים, חיזוק חיובי לתגובת ילדיהם ופיענוח הרמזים של תינוקם וגם השתמשו באסטרטגיות של הערות רפלקטיביות
עבור כל ילדי המחקר, המדדים שנבדקו היו מדדים אלקטרופיזיולוגיים הקשורים בקשב מתמשך ותגובתיות לפנים אנושיות לעומת חפצים (כמה זמן מסתכל על הגירוי) וכן מדדי בדיקות EEG סביב תגובתיות לגירוי חברתי וקשב הדדי עם האחר.
תוצאות המחקר הראו פער בין התינוקות שקיבלו התערבות מוקדמת ממוקדת קשר חברתי לבין אלה שלא. התינוקת שקיבלו את ההתערבות הראו התקדמות במערכת הנוירו – קוגניטיבית שקשורה לקשב חברתי, וכן הראו יכולת פחותה של העכבה (כלומר משך ועומק ההתמקדות בגירוי לפנים היה גבוה יותר ) בגיל 12חודשים ושמרו על כך בגיל 18 חודש. ניתן היה לראות על פי בדיקת הEEG שהאונה הקדמית (המקושרת לאזור החברתי במח) של התינוקות שקיבלו התערבות הייתה גדולה יותר והתגובות של התינוקות שנחשפו להתערבות הראו תגובות דומות יותר לתינוקות תקינים.
תוצאות מחקר זה מראות, שוב, את החשיבות והפוטנציאל המשמעותי מאוד שיש להתערבות על התפתחות המח בגיל צעיר בהקשר לקשב חברתי. המחקר מציע, כי בקרב משפחות בסיכון גבוה יותר לאוטיזם יש מקום להתערבות מניעתית או מפחיתה סמפטומים שקשורים בקשב חברתי. בנוסף, ממשיך המחקר לשפוך אור על חשיבות התגובתיות ההורית לאינטראקציה ולרמזים החברתיים של התינוק, והשפעתה של תגובתיות זו על התפתחות מוחו של התינוק בהקשר של עיבוד פנים אנושיות, תחום שנחשב כלקוי במקרה של ילדים עם אוטיזם.
לקריאה נוספת היכנסו לקישור:
Jones, E., Dawson, G., Kelly, J., Estes, A., & Webb, S. J. (2017). Parent-delivered early intervention in infants at risk for ASD: effects on electrophysiological and habituation measures of social attention. Autism Research.